רע"ב 7495/04

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר בנוגע לבקשתו של אסיר להכניס לתאו טלוויזיה שנייה לשימוש אישי. האסיר, המרצה עונש של 24 שנות מאסר מטעמים ביטחוניים, ביקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו להתערב בהחלטת השב"ס שלא לאפשר שידור טלוויזיה נוסף, בנימוק שבריאותו הרופפת וראייתו הן הצדקות. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה לאחר שקבע כי טובתו של האסיר סופקה כראוי. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו לערכאה גבוהה יותר. עם זאת, בשל חוסר שיתוף הפעולה של האסיר, דחה בית המשפט העליון גם את בקשת רשות הערעור. ההחלטה התבססה על התחשבות סבירה של שב"ס בבעיותיו הרפואיות של האסיר, שהובילו להעברתו לתא מעצר אחר שבו הצפייה בטלוויזיה הייתה נגישה יותר. יתר על כן, בית המשפט ציין כי טענותיו של האסיר בדבר ליקויי ראייה ופיזיות אינן מדויקות לחלוטין. גזר הדין הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לשב"ס בקביעת תנאי המחיה של האסירים ואת האיסור הכללי על הכנסת מקלטי טלוויזיה נוספים לתאי הכליאה. השופטת חיות והשופטת גרוניס הסכימו עם ההחלטה לדחות את הבקשה, כאשר השופט גרוניס הדגיש כי גם תחת סטנדרט מקל יותר למתן רשות ערעור, אין הצדקה להתערב בשיקול הדעת של שב"ס במקרה זה.