תפ"ח 34705-07-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרתן של עבירות מין, ובפרט כאלה המבוצעות כלפי קטינים, בתוך התא המשפחתי. השופטים קובעים כי מעשיו של הנאשם מתחלקים לשלושה אישומים נפרדים, כאשר השניים הראשונים נוגעים לפגיעה שנגרמה למתלונן העיקרי לאורך תקופה, והאישום השלישי מתייחס לפגיעה שנגרמה לקורבנות קטינים אחרים. הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם אמורים להיות חמורים, בהתחשב בגילן הצעיר של הקורבנות, באופי הממושך של ההתעללות ובעובדה שהיא התרחשה בבתי הקורבנות, שהיו אמורים להוות עבורם מרחב בטוח. כמו כן נדונות נסיבות העבירות, תוך הדגשת התכנון והמניפולציה הכרוכים בכך. הנאשם ניצל את מעמדו כאביהן של הקורבנות ואת אמונם בו. השופטים מתייחסים למספר פסקי דין קודמים לצורך קביעת מכלול הענישה ההולם, תוך התחשבות בגורמים כגון חומרת העבירות, הפגיעה שנגרמה ומדיניות הענישה הרווחת. הם מחליטים כי טווח הענישה ההולם לשני האישומים הראשונים הוא 18-21 שנות מאסר בפועל ו-3-6 שנות מאסר בגין האישום השלישי. בקביעת העונש בטווח העונש שוקלים השופטים גורמים כגון הודאתו של הנאשם באשמה, עברו הפלילי הקודם והצורך בהרתעה פרטנית. בסופו של דבר הם גוזרים על הנאשם 20 שנות מאסר ופיצוי כספי לקורבנות. השופטים מדגישים את חומרת עבירות המין בקטינים ואת הפגיעה המשמעותית בנפגעים, במטרה להעביר מסר ברור של הרתעה לפוגע ולציבור.