ע"א 150/08

תקציר

עניינו של הערעור בקביעת מועד תוקפו של חוזה ביטוח והכיסוי הביטוחי הנובע ממנו. בהצעת הביטוח עליה חתמה המערערת נטען כי הביטוח בתוקף החל מיום 1.4.98, עד לאישור ההצעה על ידי המבטחת ולתשלום מלא של הפרמיה הראשונה. המבטחת אישרה את ההצעה ביום 21.4.98, ואשתו של המערער חתמה על אישור לגבות את דמי הביטוח לחשבון הבנק שלה ביום 3.4.98. על פי פסיקה קודמת, האישור מהווה תשלום של הפרמיה, ובכך מתקיים התנאים לכך שחוזה הביטוח יחל ביום 1.4.98. גם בפוליסה עצמה צוין כי תקופת הביטוח תחילתה ביום 1.4.98. בית המשפט קבע כי הציפיות הסבירות של המבוטח לגבי מועד תחילתה של פוליסת הביטוח תאמו את המועדים הנקובים בהצעה ובפוליסה. זאת ועוד, מאחר שחוזה הביטוח נכרת ביום 1.4.98, חובת הסודיות שהוטלה על המערערת לא חלה במקרה זה. השופטת התייחסה גם לתקדימים משפטיים נוספים לתמיכה בטענה כי הכיסוי הביטוחי החל ביום 1.4.98, ודחתה את טענות המבטחת בדבר פרשנות הפוליסה וסעיף 16 לחוק חוזה הביטוח. לבסוף, הסכימה השופטת עם קביעתו של בית משפט קמא בדבר התקופה בה היה המערער נכה וקבעה כי המערערת זכאית לאחוז מהסכום המובטח, וכן לפיצוי בגין אי כושר לעבוד, לרבות תקופות אשפוז והחלמה נוספות. המבטחת חויבה לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המערערת.