סע"ש 30480-10-20

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לשעבר, הנתבעת, בגין הפרות שונות לכאורה של דיני העבודה בישראל, לרבות אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה, אי הנפקת תלושי שכר, שעות נוספות ללא תשלום ופיטורים שלא כדין, בין היתר. השופט פסק במידה רבה לטובת התובע ופסק לו פיצויים שונים. ראשית, הנתבעת חויבה לשלם 2,500 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה ו-2,000 ₪ בגין אי הנפקת תלושי שכר, כאשר שני הסכומים נושאים הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. שנית, התובעת הייתה זכאית לגמול שעות נוספות חלקי, המחושב בשיעור של 44 שעות בחודש בשיעור של 25% מהתעריף השעתי ו-19.54 שעות בחודש בשיעור של 50%- מהתעריף השעתי, בסך כולל של 7,290 ₪. שלישית, הנתבעת הייתה אמורה לפצות את התובעת בגין תשעה ימי חופשה שלא נוצלו, בסך של 2,808 ₪. בנוסף, נפסקו לתובע 312 ₪ בגין אי תשלום ביום הבחירות. רביעית, התובע קיבל 1,338.5 ₪ בגין אי העברת קצבת הפנסיה על ידי הנתבע, ולבסוף נפסקו לתובע הוצאות משפט בסך 5,000 ₪. השופטת דחתה חלק מטענות התובע, לרבות אלה הנוגעות להודעה מוקדמת, פיטורים שלא כדין והלנת שכר, ולא מצאה בהן כל הצדקה. כן פירטה השופטת את מועדי העסקתה המדויקים של התובעת, שהיו מיום 13.8.2019 ועד ליום 12.7.2020, בסך תשעה חודשים, וקבעה כי הראיות תומכות בגרסתה של הנתבעת לאירועים בדבר סיום העסקתה. הנתבעת חויבה לשלם את התשלומים בתוך 30 יום, ופסק הדין כלל זכות ערעור על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום הוצאתה. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ותועבר אליהם בהמשך.