פר"ק 1705/09

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת הנאמן למכור לאביעד את הזכויות במחצבה, שבידי הנאמן, תישאר על כנה. זאת משום שלמכירת זכויות אלה אין תוקף מחייב על המנהל, והמנהל אינו צד הכרחי להסכם. עוד קבע בית המשפט כי אין צורך בצו מניעה זמני כפי שביקש הנאמן. ההחלטה לאשר את המכירה לאביעד אינה קובעת את טיבן או קיומן של הזכויות הנמכרות, ובית המשפט סבור כי זהו עניין שעל הנאמן ואביעד להסדיר במידת הצורך, מבלי לערב את המנהל. עוד קבע בית המשפט כי בקשת הוראות הנאמן אינה ההליך המתאים ליישוב סכסוך מורכב זה, שכן היא עלולה לפגוע בזכויותיהם הפרוצדורליות של בעלי הדין, לרבות הנסון, שזכויותיהם מרכזיות בסכסוך. בית המשפט הדגיש כי נוהל מתן ההוראות אמור להיות תמציתי ואין להשתמש בו לפתרון סכסוכים מורכבים המחייבים חקירת עדים ממושכת. במקום זאת, על הנאמן ליזום תביעה נפרדת להסדרת העניין, מה גם שהמנהל מתנגד בתוקף להכרה בזכויות כלשהן של החברה כלפיו. זאת ועוד, הבקשה לצו מניעה זמני אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, שכן היא אינה קשורה להליך עיקרי כלשהו, והנסון, בהיותו הצד הנפגע העיקרי, לא צורף כמשיב. מטעמים אלה דחה בית המשפט את בקשת הנאמן לצו מניעה זמני והמליץ לנאמן ליזום פעולה ראויה בבית משפט מוסמך. החלטה זו התקבלה למען הצדק והיעילות הפרוצדורלית, ובית המשפט הדגיש כי הוא אינו מאשר או שולל את קיומן או טיבן של הזכויות הנמכרות.