ת"פ 8142/07

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: הנאשם הורשע בעבירה החמורה של נטישה לאחר חבלה לפי סעיף 64א(א) לפקודת העבודה, בעקבות הסדר טיעון שתיקן את כתב האישום. ההרשעה התבססה על הודאתו של הנאשם כי לא עצר ובדק הולך רגל פצוע בו פגע ברכבו, אלא בחר להימלט מהמקום. מעובדות כתב האישום המתוקן, שהתרחש באשקלון בספטמבר 2006, עולה כי הולך הרגל מת מאוחר יותר מפצעיו. התובע טען לעונש חמור, תוך הדגשת השחיתות המוסרית והכיעור של העבירה, ואילו ההגנה ייחסה את האירוע להתנהגותו הפזיזה של הקורבן ולעייפותו וההיסוס של הנאשם. עם זאת, השופט נ' זלוצ'ובר הדגיש את חומרת העבירה, והדגיש את הצורך בהרתעה ואת האופי האנטי-חברתי של הימלטות מפצוע. השופט שקל את הרשעותיו הקודמות של הנאשם, כולל חלקן בגין אלימות וסמים, וכן את הודאתו באשמה ובכך חסך זמן שיפוטי. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ו-5 שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה. השופט גם הורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר, בתנאי שהנאשם יעמוד בתנאים מסוימים, בהם חתימה על התחייבות כספית והפקדת דרכונו.