עב"ל 535/09

תקציר

בית הדין דחה את ערעורה של המערערת, ואישר את החלטת בית הדין האזורי אשר קבע כי אין יחסי עובד מעביד בין המערערת לבעלה. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם המערערת הועסקה באמת על ידי בעלה וקיבלה שכר. בית המשפט ציין כי יש לבחון היטב את מערכת היחסים בין בני משפחה בהקשר עסקי כדי לקבוע אם היא מהווה תעסוקה או עזרה משפחתית. בית הדין האזורי מצא סתירות בטענותיה של המערערת בנוגע לתשלומי שכר, שכללו גרסאות סותרות בדבר קבלת תשלומים במזומן והנפקת תלושי שכר, תוך הטלת ספק במהימנות טענותיה. כמו כן, התעוררו שאלות האם העבודה שביצעה המערערת על פי הדיווחים אכן הייתה מתוגמלת או הייתה מחייבת החלפה חיצונית במהלך היעדרותה, כגון במהלך חופשת הלידה. מהעדויות התגלו סתירות, לרבות גרסתם השונה של המערערת ובעלה באשר לשאלה האם עובדים אחרים החליפו אותה בתקופות אלה. בנוסף, אף אחד מהם לא יכול היה להבהיר את תקופת אי-עבודתה מאוקטובר עד דצמבר 2007. בהתחשב בחוסר עקביות זה, בית המשפט אישר כי עבודתה דומה יותר לסיוע משפחתי מאשר לתעסוקה פורמלית. בהשוואה למקרה דומה, כחלון, ציין בית הדין כי הנסיבות שונות באופן משמעותי, שכן מעמד העובד לא היה שנוי במחלוקת בו. בית הדין הגיע למסקנה כי המערערת לא הצליחה להוכיח קיומם של יחסי עובד-מעביד, מה שהוביל לדחיית ערעורה ללא פסיקת הוצאות, תוך מתן אפשרות לבחון תביעות עתידיות לדמי לידה על פי נסיבות פרטניות.