ת"פ 14955-02-23

תקציר

הנאשם הורשע בשלושה מקרים שונים; המקרה הראשון עסק בתקיפת שוטר, ואילו המקרה השני והשלישי עסקו בהפרת פקודות חוקיות והסגת גבול פלילית. בית המשפט הבחין בין המקרה העיקרי לבין השניים האחרים, שכן מדובר בקורבנות שונים ובערכים חברתיים מוגנים. העונש על תקיפת שוטר, שבית המשפט רואה בו עבירה חמורה החותרת תחת שלטון החוק ומסכנת את גורמי אכיפת החוק, נע בטווח של מספר חודשים עד שנת מאסר, בהתחשב בנסיבות העבירה, לרבות התנהגותו האלימה והבלתי משתפת פעולה של הנאשם, והיעדר תכנון או תחכום. מתחם הענישה ההולם בתיקים המצורפים, שעניינו הפרת צווים והסגת גבול, נקבע כנמוך יותר, ונע בין מספר חודשי עבודות שירות לתשעה חודשי מאסר, בשל היעדר פגיעה פיזית ועוגמת נפש שנגרמה למתלונן. בית המשפט שקל גם את הודאת הנאשם, לקיחת האחריות ועברו הפלילי, לצד היעדר הרתעה מעונשים קודמים. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם בסך הכל שבעה חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצר, ושישה חודשי מאסר על תנאי שהופעלו באופן חלקי, כך שבסך הכל נגזרו עליו 11 חודשי מאסר. בנוסף, חמישה חודשי מאסר על תנאי מוטלים למשך שלוש שנים לאחר שחרורו, והנאשם חוסך קנס. הזכות לערער על פסק הדין נשמרת לשני הצדדים תוך 45 יום.