סע"ש 23776-10-17

תקציר

ארבעה נהגי משאיות, שעבדו בחברת הסעות הרשומה בישראל, הגישו תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות והפסקת העסקתם נגד החברה. עוד ביקשו התובעים לצרף שני נתבעים, שהיו הבעלים והמנהל של החברה, וחברה נוספת הקשורה לחברה הראשונה, שנרשמה אף היא בישראל וסיפקה שירותי הובלה, וכן את בעל המניות היחיד בחברה השנייה, שהיה בנו של בעל החברה הראשונה. התובעים טענו כי לא היו מודעים לניידות כלשהי בין החברות וכי העסקתם הועברה ללא הסכמתם, דבר שגרם לשלילת זכויותיהם. החברות לא הביאו כל ראיה להפרכת טענות התובעים ולא הציגו סיבות סבירות להעברת העסקתם של התובעים. כמו כן, זכויותיהם של התובעים נפגעו, שכן הנתבעים קיזזו משכרם כספים בגין הפרשות לפנסיה אך לא העבירו אותם לקרנות המתאימות. כמו כן הונפקו לתובעים תלושי שכר פיקטיביים, והנתבעים לא שילמו את זכויותיהם הקוגניטיביות של התובעים. בית המשפט קיבל את טענות התובעים ומצא את הנתבעים אשמים בניצול לרעה של אישיותן המשפטית של החברות ובפגיעה בזכויות התובעים. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הנקובים בפסק הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסך 30,000 ₪ בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לנתבעים ניתנה גם הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.