תפח"ע 70540-06-20

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות מין בבתו, שנמשכו שנתיים במהלך לימודיה בכיתה ד'. העבירות, שכללו תקיפה מינית ומעשי סדום, ניצלו את יחסי האב-בת ביניהם ואת דינמיקת הכוחות הכרוכה בהם. נוכח חומרתם הרבה של פשעים אלה, הדגיש בית המשפט את הצורך בענישה מחמירה שתשקף את סלידתה של החברה ממעשים אלה, תשמש גורם מרתיע ותשדר מסר ברור של אפס סובלנות. לאחר ששקל את הערכים המוגנים שהופרו, את מדיניות הענישה הרווחת ואת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, קבע בית המשפט כי טווח הענישה ההולם הוא 9 עד 14 שנות מאסר, לצד עונשים נוספים. טווח זה נקבע למרות קיומו של הסדר טיעון שהעמיד את עונשו של התובע על 10 שנים בלבד. בקביעת העונש בפועל בטווח זה, בית המשפט שקל גם נסיבות שאינן קשורות לעבירה, לרבות הרקע האישי הקשה של הנאשם, כגון עברו האישי של התעללות מינית ובעיות שימוש בסמים. לזכותו ייאמר שבית המשפט הכיר בהודאתו המיידית, חסך זמן שיפוטי וחסך מבתו את טראומת העדות. כמו כן נלקחו בחשבון הבעת החרטה, נכונותו לעבור שיקום ואמפתיה כלפי בתו. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם 9 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי של 140,000 ₪ לקורבן. עונש זה הוטל בקצה התחתון של הטווח שנקבע, בהתחשב בגורמים המקלים שהוצגו. פסק הדין נחתם באישור זכותו של הנאשם לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.