ת"א 92/08

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין בגין נזקים שנגרמו כתוצאה ממותו של קודמו של התובע, סאמח אבו שכרא, בתאונת דרכים שאירעה ביום 4.3.2006. התאונה אירעה כאשר רכבו של המנוח, שלא היה מבוטח, נפגע מרכב בו נהג נאשם 1, המבוטח על ידי הנתבע 2. בית המשפט דחה את התביעה נגד נתבע 2 והתמקד בדיון בין התובעת לבין נתבעים 1 ו-2. התובע טען כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של הנתבע 1 וביקש פיצוי בגין נזקים. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי המנוח אשם בעיקר בתאונה, שכן נהג ביודעין ללא ביטוח ולא ויתר על זכות קדימה. עוד טענו כי דרישותיו הגבוהות של התובע לפיצוי אינן מוצדקות. המסגרת הנורמטיבית לבחינת התביעה הייתה פקודת הנזיקין, שכן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לא חל במקרה זה משום שהמנוח לא היה מבוטח. בית המשפט קבע, כי נאשם 1 גרם לתאונה בשל נהיגתו הרשלנית ואשמתו. נמצא כי מהירותו של נאשם 1 חרגה באופן משמעותי מהמהירות המותרת, והוא לא נקט זהירות ראויה. מאחר שהנתבע 2 ביטח את רכבו של הנתבע 1, שני הנתבעים היו אחראים לפצות את התובע. באשר לרשלנות התורמת של המנוח, מצא בית המשפט כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי מחדלו הנטען של המנוח במתן זכות קדימה לא הוכח, וחוסר ידיעתו בביטוח ובבדיקה אינו מהווה אשם תורם. בית המשפט דחה גם את טענות הנאשמים בדבר אופן חציית הצומת של המנוח ואי חגירתו הנטענת בחגירת חגורת בטיחות. בית המשפט קבע את הנזקים כדלקמן: 77,000 ₪ עבור התקופה שחלפה (ממועד התאונה ועד סוף ההתמחות), 329,000 ₪ עבור התקופה שמתום ההתמחות ועד היום, 958,419 ₪ עבור התקופה העתידית, 2,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ו-20,000 ₪ עבור הוצאות קבורה והמצבה. לבסוף הורה בית המשפט לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 1,986,419 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית. כן חויבו הנתבעים לשלם את שכר טרחת עורך דינו של התובע בשיעור של 20% מהסכום הכולל ביום התשלום בפועל.