בג"צ 4949/14

תקציר

מרדכי ואנונו, העותר, הורשע בעבירות נגד ביטחון המדינה, ובפרט במסירת מידע סודי על מתחם המחקר הגרעיני של ישראל לגורמים בלתי מורשים. הוא נידון ל-18 שנות מאסר ועם שחרורו בשנת 2004 הוטלו עליו שלושה צווים, בהם הגבלות על מגורים, תנועה ומגע עם אזרחים זרים. צווים אלה הוארכו מדי שנה, ואנונו ערער על הארכה זו מספר פעמים. העתירה הנוכחית מערערת על הארכת תוקפם של צווים אלה בשנת 2014. ואנונו טוען כי הזמן שחלף מאז שחרורו לא נשקל כראוי וכי הצווים גורמים לו נזק בלתי מידתי ביחס לסיכון הביטחוני הנשקף ממנו. עוד הוא טוען כי הצווים פוגעים בזכויותיו הבסיסיות, בהן אוטונומיה, חופש תנועה וחופש ביטוי. המדינה מצדיקה את המשך הצווים בשל החזקתו של ואנונו במידע רגיש והפרות קודמות של ההגבלות. לאחר דיון החליט בית המשפט להקל מעט את ההגבלות על ואנונו על ידי מתן אפשרות לשיחות קצרות מדי פעם עם אזרחים זרים במקומות ציבוריים, אך רק אם הן אינן מתוכננות מראש. למרות התנגדותו של ואנונו לפשרה זו, בית המשפט סבור כי מדובר בפתרון סביר ודוחה את עתירתו. בית המשפט מדגיש את הצורך בזהירות בענייני ביטחון לאומי ומעודד את ואנונו לדבוק בהגבלות כדי לסלול את הדרך להקלות נוספות בעתיד. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות שנפסקו לאף אחד מהצדדים.