רע"פ 4902/14

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה מאחר שלא עמדה באמות המידה שנקבעו למתן ערעור כאמור. בפסק הדין מודגש כי התיק לא הציג סוגיות משפטיות משמעותיות, ולא נמצא שנעשה עוול למבקש. צוין כי בתי המשפט הקודמים נהגו לטובת המבקש, והעונש שהוטל עלה בקנה אחד עם המדיניות המקובלת. טענותיו של המבקש בדבר מצבו הרפואי בעת ביצוע העבירות לא היו בעלות משמעות משפטית, במיוחד כאשר הורשע על סמך הודאתו. הבעיות הרפואיות לכאורה התרחשו שלושה חודשים לפני ביצוע העבירות ולא הוכחו במסמכים הרפואיים הנלווים. צוין כי שיקולים בדבר הארכת מאסר על תנאי צריכים להתקיים רק בנסיבות ספציפיות בהן המאסר אינו צודק, ובית המשפט לא מצא עילה להארכת תקופת המבחן מאחר שהמבקש לא הראה סימני התקדמות שיקומית. בסופו של דבר, המבקש לא עמד בתנאי המאסר על תנאי בכך שביצע עבירות נגד עובדי ציבור. לפיכך, העונש שהוטל נמצא ראוי. כתוצאה מכך, בוטל עיכוב הביצוע שהוטל עליו בעבר, והמבקש נדרש לרצות את עונשו החל מיום 3.8.2014. ההחלטה התקבלה סופית ב-16 ביולי 2014.