ת"א 48503-01-23

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לסעד זמני בנוגע לשימוש בחניון. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים. ראשית, חל שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה, כאשר בעלי המשרדים מודעים להיעדר זכויות קנייניות בחניון מאז שנת 1986 ושופרסל מביעה את עמדתה הברורה בנושא משנת 2008. שיהוי זה סותר את הדחיפות הנדרשת לסעד זמני ומצביע על כך שיש להסדיר את העניין בהליך העיקרי. שנית, הבקשה מבקשת לשנות את המצב הקיים, שכן שער חשמלי כבר הותקן, ושינויים כאלה בסטטוס קוו הם חריגים. שלישית, הבקשה הוגשה ללא הליך עיקרי, דבר המערימה קשיים על בית המשפט ומצביע על "ניסוי כלים" אפשרי של המבקשים. רביעית, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, שכן נזקי המבקשים הם כספיים והפיכים, בעוד שלמשיבים זכויות קנייניות. לבסוף, סיכויי הצלחת ההליך אינם גבוהים, כאשר טענות המבקשים מורכבות ולא מוכחות. ללא תביעה, בית המשפט אינו יכול להעריך כראוי את סיכויי ההצלחה. לפיכך, חוק הסעד הזמני נדחה, והבקשה נדחית. המבקשים נדרשים לשאת בהוצאות המשיבים, והתיק נסגר בהעדר הליך עיקרי.