ת"א 15698/00

תקציר

התובעת, חברת בנייה, תבעה את הנתבעת, רשות העתיקות, לשיפוי בסך 49,140 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, אותם הוציאה התובעת על חפירות הצלה באדמתם. הרשות הודיעה לתובע כי יש צורך בחפירות הצלה לפני אישור פרויקט הבנייה שלהם. התובעת, שסברה כי הדבר יהיה לטובתה, התקשרה עם מכון מחקר לביצוע העבודה בסכום כולל של 42,000 ₪ בתוספת מע"מ. עם זאת, בית המשפט העליון פסק בעבר בבג"ץ דנקנר כי הנוהג של הרשות לחייב בעלי קרקעות לממן חפירות הצלה אינו חוקי. בית המשפט במקרה זה הסכים עם התובעים והורה לרשות לשפות אותם במלוא הסכום הנתבע, למעט המע"מ שהוחזר. השופט גם הורה לרשות לשלם הן לתובע והן למכון המחקר צד ג' הוצאות משפט ושכר טרחה. החלטה זו התקבלה משום שהרשות ידעה שחוקיות דרישותיה תלויה ועומדת ולא יידעה את התובע, ולתובע לא נותרה ברירה אלא להיענות לדרישות הרשות לקבלת היתר הבנייה.