ת"צ 34138-07-19

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את בקשת המשיבים לדחות על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הבקשה לאישור, התוקפת בעקיפין מעשה שלטוני, נעדרת הצדקה ולכן דינה להימחק. על פי הכלל, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לשקול דחייה על הסף של תביעה – עיקרון החל באותה מידה גם על הליכים מקדמיים כגון בקשות לאישור תובענה ייצוגית. דחייה על הסף שמורה בדרך כלל למקרים חריגים בהם ניתן להכריע בטיעוני סף בקלות יחסית. במקרה זה, הבקשה תוקפת את שיקול הדעת הממשלתי של משרד התחבורה בנוגע לאמצעי התשלום באוטובוסים, המהווה ערעור עקיף על מעשה שלטוני. אתגרים כאלה, על פי פסיקה קודמת, יש להימנע מהם בהליכי תובענות ייצוגיות, ולמעט במקרים חריגים, יש לדחותם על הסף. במקום זאת, יש להעמידם כתקיפה ישירה בבית המשפט המנהלי המוסמך. המבקש טען כי בקשתם לא היוותה התקפה עקיפה אלא כוונה נגד הימנעותם של המשיבים משימוש בכל שיטות הכרטוס הקיימות. עם זאת, השופט מצא כי קביעת שיטות הכרטוס נתונה לפררוגטיבו הבלעדית של משרד התחבורה וכי המשיבים מחויבים להוראות המשרד. זאת ועוד, הסכמי ההפעלה שנחתמו בין המשיבים לבין הממשלה קבעו כי עליהם לגבות תעריפים באמצעות כרטיסים חכמים, למעט חריגים מוגבלים. טענות המבקשת תקפו אפוא את הרציפים שנקבעו על ידי משרד התחבורה ועלו כדי פגיעה עקיפה במעשה שלטוני. מאחר שהמקרה אינו נופל בגדר הנסיבות החריגות שפורטו בפסיקה הקודמת, התקבלה הבקשה לדחייה על הסף, ותביעתו האישית של המבקש נדחתה. נוכח אופי ההליך, הוחלט למחוק את הבקשה לאישור. המבקש חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בסך 4,000 ₪, סכום מתון מאחר שהבקשה העלתה סוגיה חשובה, אם כי מחוץ לגדר הליך זה.