רע"א 236/17

תקציר

בין המבקשים, מטלר והמשיב, רזון, הייתה מחלוקת על עסקת מקרקעין. מטלר הגיש תביעה נגד רזון לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבל מספר סעדים. אחד מהם היה צו הצהרתי לפיו שילמו לרזון את מלוא התמורה על פי הסכם המכר. במהלך התביעה הסכימו הצדדים להבהיר שאלה ספציפית - כיצד לחלק את הנזק שנגרם כתוצאה מהיעלמות כספים שהופקדו בנאמנות. בית המשפט המחוזי החליט לחלק את הנזק שווה בשווה בין הצדדים. מטלר הגיש בקשה לזכות לערער על החלטה זו. המשיב התנגד לבקשה וטען כי יש לראות בהחלטה "החלטת ביניים", המחייבת רשות ערעור. השופט הסכים עם המשיב וקבע כי למטלר אין זכות ערעור על ההחלטה, וכי נדרשת רשות. מסקנה זו התבססה על "מבחן הסופיות", הבוחן האם ההחלטה מסיימת את הדיון השיפוטי, ועל "מבחן הסעד", הבוחן האם ההחלטה מעניקה או שוללת את הסעדים המבוקשים. השופט הדגיש כי ההחלטה על חלוקת הנזק לא כללה החלטה סופית על הסעד ההצהרתי וכי הוא נועד לשמש בסיס להמשך. יתר על כן, שיקולי יעילות תומכים במסקנה כי יש לראות בהחלטה צעד ביניים. לפיכך, הבקשה לשינוי סיווג ההליך נדחתה, והסיווג הנוכחי - הדורש רשות ערעור - יישאר על כנו.