ת"א 56601-10-22

תקציר

במקרה דנן ביקשו שני מבקשים לרכוש את הזכויות בדירת מגורים בקיבוץ אילון מהמשיבים, יורשיו של הבעלים המנוח. נערך הסכם עם תנאי השעיה, הקובע כי יש לקבל את הסכמת הקיבוץ תוך 90 יום. כאשר נודע לקיבוץ על ההסכם, הוא מימש את זכות הקדימה שלו וסירב להסכים, ובמקום זאת הורה למשיבים למכור את הדירה לחברי קיבוץ אחרים. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני לאכיפת הסכם המכר. בית המשפט דחה את בקשת המבקשים לצו מניעה זמני. נמצא כי הם לא פעלו בתום לב, הסתירו משא ומתן שקדם להסכם והציגו מצג שווא לגבי כוונותיהם לגבי הדירה. יתר על כן, המבקשים התמהמהו בהגשת הבקשה ובכך פגעו בתחושת הדחיפות הנדרשת לסעד זמני. בנוסף, המשיבים ורוכשים פוטנציאליים לא נכללו בבקשה, הגם שייתכן שנפגעו מצו המניעה. לגופו של עניין, תוקפו של ההסכם היה מותנה בהסכמת הקיבוץ, שלא התקבלה. טענות המבקשים כי המשיבים הפרו את ההסכם ואת הליך העברת הזכויות היו מוטלות בספק, והם לא הביאו ראיות לכאורה התומכות בעילת תביעתם. יתר על כן, מאזן הנוחות נטה לטובת המשיבים, שכן מתן צו המניעה יפגע ביכולתו של הקיבוץ לאכלס את חבריו ועלול לפגוע בזכויות צד ג'. לסיכום, הורה השופט על דחיית הבקשה, ביטל את הוראת השעה הקודמת וקבע כי על המבקשים לשאת במשותף בהוצאות המשיבים.