עמ"ת 14777-04-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **פסק דין: עמ"ת 14777-04-26 דדון (עציר) נ' מדינת ישראל** **תקציר מקרה:** הערר נסוב על החלטת בית משפט השלום להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות של סחר בסמים מסוכנים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. המחלוקת נסובה על שאלת חלופות המעצר, לאחר שלא הייתה מחלוקת על קיום ראיות לכאורה ועילת מעצר. **עובדות רלוונטיות:** על פי כתב האישום, העורר ביצע שתי עסקאות סמים (METHYLMETHCATHINONE וקנאביס) מתוך רכבו. בעת מעצרו, נתפסו ברשותו כמויות גדולות של סמים מסוכנים מסוגים שונים (קטמין, LSD, METHYLMETHCATHINONE, קוקאין, MDMA, חשיש, קנאביס) וכן סכום כסף משמעותי. **הליכים קודמים והתפתחות סביב חלופות המעצר:** 1. **בקשת ב"כ העורר להליך שיקומי:** כבר בדיון קמא, טענה ההגנה כי העורר נמצא בהליך שיקומי. 2. **תסקיר ראשון של שירות המבחן:** שירות המבחן סבר בתחילה כי החלופות שהוצעו אינן מצמצמות את המסוכנות הנשקפת מהעורר, אך המליץ שאם בית המשפט יתרשם מהתאמת חלופה, תוך הקפדה על ריחוק גיאוגרפי ומערך פיקוח נוסף, אזי ימליץ על צו פיקוח מעצרים לששה חודשים ושילוב בהליך פיקוחי-טיפולי. 3. **החלטת בית משפט קמא:** בית המשפט קמא דחה את החלופות, תוך שהוא מבחין בין צריכת סמים לסחר, מציין כי העורר אינו מפנים תובנות מהליכים קודמים, וקובע כי מידת המסוכנות הנשקפת ממנו בלתי מבוטלת. בית המשפט גם התייחס לכך שהעורר אינו מדווח על צריכת סמים מעבר לקנאביס רפואי, ולכן אין מקום להפנותו להליך שיקומי בשלב המעצר. בית המשפט הדגיש את הכלל לפיו מעצר עד תום ההליכים הוא ברירת המחדל. 4. **הערר:** ב"כ העורר טענה כי בית המשפט קמא שגה, כי שירות המבחן לא פסל את סיכויי השיקום, וכי יש לבחון אפשרויות נוספות, כולל קהילה טיפולית. נטענו נסיבותיו המשפחתיות המורכבות, עברו הפלילי, השתלבותו בהליכים טיפוליים, והכרה בבעיית ההתמכרות. נטען כי דחיית המלצת שירות המבחן, תוך קביעה שהעורר לא הפנים תובנות, אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה, המכירה ב"נפילות" בהליך גמילה. 5. **דיון בערר:** ב"כ העורר חזרה על נימוקיה ועתרה לתסקיר משלים. המשיבה התנגדה, וטענה כי מדובר בעבירות סחר המקימות חזקת מסוכנות. **ניתוח משפטי ודיון:** 1. **עילת מעצר וראיות לכאורה:** כפי שצוין, לא הייתה מחלוקת בעניין זה. מדובר בעבירות סמים חמורות, לרבות סחר והחזקה בכמויות גדולות, המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית. 2. **הלכת המעצר עד תום ההליכים:** בית המשפט ציין את ההלכה הפסוקה לפיה הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים, ורק במקרים חריגים ניתן לשקול שחרור לחלופה או באיזוק אלקטרוני. חידוש או חידוד של עקרון זה נראה בפסיקה באופן עקבי, כאשר נטל ההוכחה להוכחת החריג מוטל על הסנגוריה. 3. **התמודדות עם המלצות שירות המבחן:** * **מעמד המלצות שירות המבחן:** בית המשפט מדגיש כי המלצות שירות המבחן מהוות כלי עזר מקצועי, אך אינן מחייבות את בית המשפט. ההכרעה הסופית נתונה לשיקול דעתו, בהתבסס על מכלול השיקולים. הדבר מהווה דגש חשוב על עצמאות שיקול הדעת השיפוטי. * **פרשנות המלצות שירות המבחן:** בית המשפט העליון (במקרה זה בית המשפט המחוזי) בוחן את התסקירים לעומק. נראה כי בית המשפט קמא, ולאחריו בית המשפט המחוזי, התרשם כי המלצת שירות המבחן לשיקום היא "חסד" או "המלצה מרוככת" מתוך הבנה של המצב, אך לא מצאה כי היא מספיקה לצמצום הסיכון. * **הבנת "נפילות" בהליכים שיקומיים:** טענת ההגנה לפיה "נפילות" הן חלק אינהרנטי מתהליך גמילה, הוכרה כטענה שאינה מופרכת, אך בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה, אין בכך כדי להצדיק הפניה לתסקיר נוסף במסגרת הליך המעצר. הדבר מבהיר את גבולות הגזרה של עקרון זה בשלב הליכי המעצר, כאשר הסיכון לציבור הוא שיקול מרכזי. 4. **הבחנה בין סחר בסמים לצריכה:** בית המשפט קמא (ובעקיפין גם בית המשפט המחוזי) הדגיש את ההבחנה המשמעותית בין עבירות של צריכת סמים, המאפיינות לרוב מכורים, לבין עבירות של סחר בסמים, המעידות על מעורבות עמוקה יותר בעולם הפשיעה והפצת הסמים. הדבר מהווה שיקול מכריע בקביעת רמת המסוכנות. 5. **חזרתיות ומסוכנות:** * **עבר פלילי:** העובדה שהעורר שוחרר לאחרונה ממאסר בפועל בגין עבירות סמים, והפעם מואשם בסחר, מהווה נסיבה מחמירה ואינדיקציה לאי-הרתיעה מהליכים קודמים. * **מאסרים מותנים:** קיומם של שני מאסרים מותנים תלויים ועומדים מגבירים את הסיכון להישנות עבירות. * **היקף הסמים והדרך שבה הוסלקו:** בית המשפט קמא התרשם מ"היקף הסמים שנתפסו אצלו, הדרך שבה הוסלקו ולא פחות חשוב מכך, הכמויות והסוגים מצביעים על כך כי המשיב נטוע בעולם הסמים". קביעה זו משקפת בחינה מעמיקה של נסיבות ביצוע העבירות לכאורה. 6. **הערכה מחודשת של גורמי סיכון וסיכויים שיקומיים:** * **התנהלות העורר:** שירות המבחן התרשם כי העורר "נטה במידה מסוימת להתמקד בגורמים חיצוניים והתקשה לערוך התבוננות פנימית", וכי פעל להשגת רווח כספי קל בשל לחץ כלכלי. * **הסרת איזוק אלקטרוני והמשך עבודה:** ההיסטוריה של העורר, הכוללת שחרור מוקדם, תקופת פיקוח, הסרת איזוק אלקטרוני, והתחלת עבודה, אמנם מעידה על ניסיונות להשתלב, אך לא הצליחה להפיג את חשש המסוכנות. * **יכולות תפקודיות מול קשיי הסתגלות:** שירות המבחן זיהה יכולות תפקודיות תקינות (תעסוקתיות) לצד קשיים הסתגלותיים והתנהגותיים, שבעיני בית המשפט, בשילוב עם עברו הפלילי, אינם מפוגגים את הסיכון. * **פיקוח על ידי משפחה:** הערכת שירות המבחן לגבי יכולת המפקחים (הורים, בת זוג, אחות) לזהות מאפיינים מסוכנים בתנהלות העורר, העלתה סימני שאלה, והצביעה על נטייה לגונן עליו. 7. **היעדר "הרתעה" או "תובנה" משמעותית:** בית המשפט סבר כי לא היה בענישה המוחשית שהוטלה עליו בעבר, או בהזדמנויות השיקומיות שניתנו לו, כדי להרתיעו או לפתח בו תובנה מספקת לשינוי יציב. זוהי נקודה קריטית בדיון על חלופות מעצר - האם הענישה והטיפול הקודמים אכן הוכיחו את עצמם. **חידושים או דגשים:** * **החשיבות של פרשנות מעמיקה לתסקיר שירות המבחן:** בית המשפט לא הסתפק בהמלצה כללית, אלא ניתח את המלצות שירות המבחן על רקע כלל הנסיבות, לרבות עברו הפלילי המורכב, אופי העבירות, והתנהלותו בזמן הליכי המעצר. * **הקפדה על הבחנה בין סוגי עבירות סמים:** הדגשת ההבחנה בין סחר לצריכה כגורם משפיע על רמת המסוכנות. * **חידוד גבולות הטיפול השיקומי בשלב המעצר:** ההחלטה מראה כי על אף ההכרה ב"נפילות" כתהליך, בנסיבות של עבירות סחר חמורות ורף מסוכנות גבוה, לא תמיד יופנה נאשם לתסקיר נוסף לטובת בחינת חלופה טיפולית בשלב המעצר, כל זאת מבלי לשלול אפשרות כזו בהליך העיקרי. * **המשקל הניתן לעבר פלילי, מאסרים מותנים והתנהלות לאחר שחרור:** ניתוח זה של העבר וההתנהלות העכשווית הוא מרכזי להערכת המסוכנות. **מסקנה:** בית המשפט המחוזי דחה את הערר, תוך שהוא מאמץ את החלטת בית משפט השלום. הוא מצא כי בנסיבות העניין, קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית, והעורר אכן נטוע בעולם הסמים, כאשר מעשיו הנוכחיים מהווים הסלמה של התנהגותו בעבר, ולא הוכח כי יש מקום לסטות מן הכלל של מעצר עד תום ההליכים. **פסיקה רלוונטית שהוזכרה:** * בש"פ 5642/18 חג'אני נ' מדינת ישראל (9.8.2018) * בש"פ 8640/20 סבאח אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (23.12.2020) * בש"פ 4272/12 מדינת ישראל נ' זזה (01.06.12) **הערה:** פסק הדין מהווה דוגמה קלאסית ליישום עקרונות המעצר עד תום ההליכים בעבירות סמים, תוך ניתוח מעמיק של חלופות מעצר והתמודדות עם ההמלצות המקצועיות של שירות המבחן.