עת"מ 62411-07-20

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, והכל על בסיס המידע שסופק: **פסק דין – עת"מ 62411-07-20 עו"ד גיא בית און נ' מדינת ישראל ואח'** **מבוא והקשר:** פסק הדין עוסק בעתירה מנהלית שהוגשה על ידי עורך דין, המתגורר ובעל משרד ברמת גן, נגד החלטות ראש עיריית רמת גן לסגור את כל הכניסות לפארק דוד בשכונת מרום נווה, וכן את השער האחורי של מרכז מסחרי סמוך. העתירה הוגשה ביולי 2020, בתקופה של "בין סגרים" במשבר הקורונה, ועסקה בטענה כי החלטות אלו ניתנו בניגוד להחלטת ממשלה שקבעה כי פארקים וגינות ציבוריות יישארו פתוחים, וכי הן ניתנו בחוסר סמכות, בחוסר סבירות, בחוסר תום לב, ובאפליה. **הליכים משפטיים והשתלשלות העניינים:** פסק הדין מפרט את ההתפתחויות המשפטיות שהתרחשו מאז הגשת העתירה, תוך הדגשת דינמיות המצב עקב מגפת הקורונה: 1. **התפתחות הנסיבות:** בית המשפט מדגיש כי פסק הדין נכתב בימי סגר כללי שני, כאשר חוקים ותקנות חדשים מתפרסמים בתדירות גבוהה. במקביל, במהלך הדיון וההליכים, שונו שעות פתיחת הפארק והשער האחורי של המרכז המסחרי נפתח מחדש, מה שהשפיע על הרלוונטיות של העתירה. 2. **בקשת צו ביניים:** העותר ביקש צו ביניים לפתיחת המעבר בין המרכז המסחרי לפארק ולפתיחת כל שערי הפארק. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט, אשר קבע כי סיכויי העתירה אינם גבוהים. 3. **תיקון כתב העתירה והוספת עותרים:** העותר הגיש בקשות לתיקון כתב העתירה ולהוספת עותרים. בית המשפט אישר את תיקון כתב העתירה, אך הטיל ספק בהמשך הדיון לאור שינוי הנסיבות וההתייתרות האפשרית של העתירה עם הטלת סגר כללי. 4. **דיון וטענות:** הדיון התקיים על בסיס כתב העתירה המקורי, למרות שהעותר ניסה להעלות טענות נוספות. בית המשפט הדגיש כי אין להתיר "מעקף" של הגשת כתב עתירה מתוקן או טיעון בעל פה שאינו מבוסס על הכתוב. **טענות העותר:** 1. **חוסר חוקיות וחוסר סמכות:** סגירת הפארק נעשתה בניגוד להחלטת ממשלה, בחוסר סמכות של ראש העיר, ואף נאכפה על ידי פקחים ומשטרה. 2. **מניע פסול:** טענת העותר היא כי מניע הסגירה הוא מניעת כניסת תושבי בני ברק לפארק, ולא חשש בריאותי אמיתי, וכי הדבר מהווה אפליה. 3. **חוסר סבירות וחוסר מידתיות:** העותר טען שההחלטה שרירותית, פטרנליסטית, בלתי מידתית, ופוגעת בזכויות התושבים, במיוחד כאשר פארקים אחרים בעיר נותרו פתוחים. 4. **פגיעה עסקית:** סגירת המעבר והשערים פגעה בעסקים במרכז המסחרי. 5. **עילות התערבות מנהלית:** העותר סיכם כי כלל עילות ההתערבות המנהלית מתקיימות: העדר חוקיות, חוסר סמכות, חוסר סבירות, חוסר תום לב, שרירותיות, אפליה וחוסר מידתיות. **טענות המשיבים (1-4 - מדינת ישראל):** 1. **סילוק על הסף:** העתירה נגדם נדחתה מחוסר עילה, שכן ההחלטה הנתקפת היא של ראש העיר, ולא של הממשלה. 2. **טענות כלליות:** הטענות נגד המדינה כלליות ואין בסיס נורמטיבי ספציפי להן. **טענות המשיבים (5-7 - עיריית רמת גן):** 1. **סמכות ראש העיר:** ההחלטה על שעות הפתיחה של הפארק היא בסמכות ראש העיר מכוח סעיפי פקודת העיריות וחוקי עזר עירוניים. 2. **סבירות ומידתיות:** ההחלטה היא סבירה ומידתית, התקבלה על בסיס המלצות גורמי מקצוע והערכות מצב משתנות, והיא נועדה לשמור על בריאות הציבור. 3. **התאמה למצב התחלואה:** שעות הפתיחה שונו בהתאם למצב התחלואה, והדבר אינו מהווה סגר. 4. **אין סתירה להחלטת ממשלה:** החלטת הממשלה פתחה פתח לשיקול דעת של הרשות המקומית בנוגע לשעות הפתיחה. 5. **היעדר תום לב של העותר:** העותר פועל ממניעים זרים, מונע משיקולים אישיים ופרסום, ומציג טענות שקריות ופופוליסטיות. **דיון ומסקנה של בית המשפט:** 1. **הכרה במצוקה אך דחיית העתירה:** בית המשפט מכיר במצוקות הציבור בתקופת הקורונה, אך מדגיש כי אין לבלבל בין מצוקות אלו לבין הניסיונות לצמצום התחלואה. 2. **סמכות ראש העיר:** בית המשפט קובע כי סמכות ראש העיר לקבוע את שעות הפתיחה והסגירה של הפארק מעוגנת בפקודת העיריות (סעיפים 249(8) ו-249(29)) ובחוק העזר העירוני (סעיף 50). סמכות זו כוללת את החובה "לעשות כל מעשה הדרוש לשם שמירה על... בריאות הציבור". 3. **הבחנה בין סגר לשינוי שעות פתיחה:** בית המשפט מבהיר כי שינוי שעות הפתיחה אינו מהווה "הטלת סגר" שאינו בסמכות ראש העיר, אלא פעולה במסגרת סמכויותיו לשמירה על בריאות הציבור, ואינו סותר את הוראות חוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. סעיף 35 לחוק הסמכויות המיוחדות אף קובע כי אין בו כדי לגרוע מסמכויות אחרות. 4. **שיקול דעת רחב לרשות:** בית המשפט מדגיש את עקרון אי-ההתערבות בהחלטות מינהליות, אלא במקרים של חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. במקרה זה, ההחלטה התקבלה על בסיס המלצות גורמי מקצוע, נתונים עדכניים, והיא נחשבת סבירה ומידתית. 5. **התאמה לתכלית:** ההחלטה להגביל את שעות הפתיחה הותאמה לתכלית המניעה התקהלויות וצמצום שרשרת ההדבקה, שהיא המטרה המרכזית בשלב זה. 6. **העדר תשתית לטענות העותר:** בית המשפט קובע כי לא הונחה כל תשתית עובדתית או משפטית לטענות העותר בדבר אפליה, מניעים זרים או חוסר סבירות קיצוני. 7. **דחיית העתירה נגד המדינה:** העתירה נגד המדינה נדחתה גם מחמת העדר עילה ובירור חסר של סיבת הצירוף. 8. **הוצאות:** העותר חויב בהוצאות משפט. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** * **פרשנות דינמית של החוקים בתקופת משבר:** פסק הדין מדגים כיצד בתי המשפט מתמודדים עם חקיקה זמנית והוראות שעה, וכיצד פרשנות החוקים מתאימה את עצמה למציאות המשתנה במהירות עקב מגפת הקורונה. הדבר ניכר באופן שבו בית המשפט מתייחס להוראות שעה, תקנות משתנות, ואף לבחינת שאלת הסמכות של רשויות שונות. * **איזון בין זכויות הפרט ובריאות הציבור:** זהו לב ליבו של המשפט המנהלי בתקופת מגפה. בית המשפט נדרש לאזן בין הזכות לחופש התנועה ולחופש המחאה (של העותר) לבין הצורך בשמירה על בריאות הציבור, אשר עשויה להצדיק הגבלות. בית המשפט קבע כי הגבלות מסוימות, כמו קביעת שעות פתיחה מוגבלות, כאשר הן נעשות במסגרת סמכות, על בסיס שיקולים ענייניים ועל פי המלצות אנשי מקצוע, הן מידתיות וסבירות. * **הכרה בסמכויות הרשויות המקומיות בתקופת הקורונה:** פסק הדין מחזק את מעמדן של הרשויות המקומיות, ובפרט את סמכותו של ראש הרשות, להתמודד עם מגפת הקורונה ברמה המקומית, גם ללא צורך בהחלטות ספציפיות של הממשלה בכל מקרה. בית המשפט הדגיש את חובתו של ראש העיר לדאוג לבריאות הציבור, וכיצד הדבר מתבטא באכיפת תקנות, קביעת שעות פתיחה ועוד. * **גבולות ההתערבות השיפוטית:** פסק הדין מזכיר את העיקרון כי בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו, אלא בוחן את חוקיות ההחלטה, סבירותה ותום ליבה. במקרה זה, בית המשפט מצא כי ההחלטה עמדה במבחנים אלו. * **דינמיות ההליכים המשפטיים:** ההתייחסות להליכים שהתפתחו, לרבות דחיית בקשת צו ביניים, אישור תיקון כתב העתירה, והשינויים הרבים בנסיבות (כמו פתיחת השער האחורי), מדגישה את האופי הדינמי והמשתנה של ההליכים המשפטיים בתקופת משבר, ואת הצורך בהתאמה של בתי המשפט למציאות זו. * **היעדר תום לב כעילת התערבות:** טענותיו של העותר בדבר חוסר תום לב של הרשות, או לחילופין, טענות העירייה בדבר חוסר תום לב של העותר, נדונו. בית המשפט, למרות שלא התערב בהחלטת הרשות, בחן את טענות העותר בדבר מניעים זרים, אך לא מצא להן בסיס. **סיכום:** פסק דין זה משקף את מורכבות האתגרים המשפטיים והציבוריים בתקופת מגפת הקורונה. הוא מדגיש את הצורך באיזון עדין בין זכויות הפרט לבין הצורך בשמירה על בריאות הציבור, את גבולות ההתערבות השיפוטית בהחלטות מינהליות, ואת הסמכויות הנתונות לרשויות המקומיות להתמודדות עם המשבר. בית המשפט אישר את סמכותו של ראש העיר להגביל שעות פתיחה של פארקים ציבוריים, מתוך הבנה כי מדובר בפעולה מידתית וסבירה, הנעשית במסגרת תפקידו לדאוג לבריאות הציבור, ובהתבסס על המלצות אנשי מקצוע ונתונים עדכניים.