בע"מ 8132/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור בעניין ירושת זכויות במשק שיתופי. התביעה המקורית הוגשה על ידי המבקשים, חברי האגודה השיתופית של מושב כפר חריף, בבקשה להעביר את הזכויות לבנם. בנם של המבקשים הוכר בעבר כ"בן ממשיך" במשק – ייעוד המזכה אותו לרשת את הזכויות במשק – אך נפטר. המבקשים טענו כי כעת יש להעביר את הזכויות לבנם החי. על התביעה ערערה המשיבה, שהיא אלמנתו של בנם המנוח של המבקשים, תוך הסתמכות על זכויותיו של בעלה המנוח במשק כבן ממשיך, ולפיכך, כפועל יוצא מכך, על זכויותיה שלה כבת זוגו. הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית המשפט המחוזי פסקו נגד המבקשים, ואישרו את מעמדה של המשיבה כבת ממשיכה של המשק, בהתבסס על זכויותיו של בעלה המנוח. החלטות הערכאות הנמוכות התבססו על הקביעה כי הגדרת בנם המנוח כבן ממשיך על ידי המבקשים הייתה חד משמעית וכי בדרך כלל, זכויותיו של בן ממשיך חלות על בן זוגם לאחר מותו. המבקשים ערערו לבית המשפט העליון, אך פסק הדין דחה את בקשתם למתן רשות ערעור. בית המשפט העליון הסכים עם פרשנותם של הערכאות הנמוכות יותר לעובדות ולחוק החל. פסק הדין הדגיש את אופיין האישי של הזכויות במשק ואת הדרישה לבחינה פרטנית של כל מקרה. עוד ציין בית המשפט כי סוגיית ירושת הזכויות במשק שיתופי מערבת ענפי משפט שונים, לרבות דיני קניין, דיני אגודות שיתופיות ודיני ירושה, ואולי גם משפט ציבורי. משכך, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור, ואישר את פסקי הדין הקודמים לטובת המשיב. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המשיב, ובקשה נוספת של המבקשים להצטרף להליך נדחתה אף היא.