ע"א 20/83

תקציר

פסק הדין דן בתחולת חוק התובלה האווירית (ATL) משנת 1962, האמנה לאיחוד כללים מסוימים בנושא תובלה אווירית בינלאומית (אמנת ורשה) וחוק ההתיישנות משנת 1958 על אירוע מטוס חטוף שהתרחש בשנת 1976 במעורבות מטוס אייר פראנס שעשה את דרכו מנתב"ג לפריז, שנאלצה לנחות באוגנדה. הנוסעים תבעו את אייר פראנס על נזקים נפשיים שנים לאחר האירוע, ובית המשפט היה צריך להכריע אם תביעותיהם חסומות על פי חוק. פסק הדין קובע כי החטיפה מהווה "תאונה" כמשמעותה באמנת ורשה, והמונח "נזקי גוף" באמנה כולל נזק נפשי גרידא. בנוסף, הזמן שבו הוחזקו הנוסעים כבני ערובה מחוץ למטוס נחשב לחלק מ"מרכבה אווירית". עוד קבע בית המשפט כי תקופת ההתיישנות בת השנתיים המוזכרת באמנת ורשה היא מוחלטת ואינה ניתנת להארכה על סמך הוראות הדין המקומי. כתוצאה מכך, תביעות הנוסעים נדחו על הסף, והחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את התביעה התקבלה. עם זאת, בית המשפט הציע כי אייר פראנס תפצה את הנוסעים מרצון, כפי שעשתה במקרים דומים אחרים. פסק הדין הדגיש את הצורך באחידות בפרשנות אמנת ורשה לשמירה על האיזון בין הגנה על תובלה אווירית לבין פיצוי נוסעים שנפגעו.