ב"ש 10/08

תקציר

הערעור מתייחס להחלטת בית משפט השלום בנצרת לשחרר את המשיב, שהואשם בשורה של עבירות רכוש, ליישוב בשם "הדרך" (המוסד) למעצר בית ולהפקדת 10,000 ₪, עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער טען, כי המסגרת הקהילתית של "הדרך" אינה שוללת די הצורך את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, במיוחד נוכח עברו הפלילי ואופי העבירות שבוצעו. המערער הדגיש את היעדר הגידור סביב היישוב ואת סירובו של מנהל הקהילה לאפשר פיקוח משטרתי במקום. עם זאת, השופט ציין כי הקהילה היא מוסד סגור עם פיקוח צוות וכי התנהלותו של המשיב תהיה מפוקחת עוד יותר על ידי שירות המבחן. עם זאת, השופטת הסכימה עם המערער כי החלופה המוצעת אינה מפחיתה די הצורך את מסוכנותו של המשיב. עם זאת, השופט קבע כי ניתן לתקן ליקוי זה באמצעות הוספת תנאים מגבילים נוספים, לרבות ניטור אלקטרוני באמצעות צמיד קרסול ופיקוח מורחב של שירות המבחן במהלך שהותו של המשיב בקהילה. השופט בחן גם האם שחרורו של המשיב לשיקום היה ראוי, והכיר בכך ששחרור כזה מהווה חריג. היא הגיעה למסקנה כי במקרה זה יש להחיל את החריג משום שנסיבות המשיב היו ייחודיות. ראשית, הוא הודה באשמה, כלומר השלב המהותי של המשפט הושלם. שנית, המשיב ידע כי מרחף מעליו עונש מאסר על תנאי, שיופעל ללא קשר להצלחת שיקומו. השופט הדגיש כי התרשמותו הישירה של בית המשפט מכנותו של המשיב הייתה גורם משמעותי. בנוסף, שלא כמו במקרים הקשורים לסמים, התמכרותו של המשיב להימורים לא תחמיר במאסר. השופט קבע כי יש להטות את הכף לטובת מתן אפשרות למשיב לעבור את השיקום המוצע, בהתחשב בנסיבות הספציפיות של עניינו ובאפשרות לנטרל את מסוכנותו בתנאים הנוספים. לפיכך התקבל הערעור, תוך שינויים בתנאי השחרור, לרבות פיקוח אלקטרוני ופיקוח מורחב על המבחן. החלטת בית משפט השלום אושרה אחרת, וניתן עיכוב ביצוע של 48 שעות.