ת"א 1746/06

תקציר

בית המשפט דוחה את טענות התובעים כנגד כל הנתבעים. התובעים ביקשו, בין היתר, פירוק שיתוף במקרקעין וצווי מניעה שיחייבו את הנתבעים להסכים לבקשה להיתר בניה. בית המשפט לא מצא עילה להורות על פירוק השיתוף במקרקעין, מה גם שהדבר לא יפתור את המחלוקות הקיימות אלא יחריף אותן. גם הבקשה לצווי מניעה נדחתה משום שהתובעים לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי ההסכמים הרלוונטיים. התובעים רצו שהנתבעים יסכימו לתוכנית בנייה שתתאים להם, בעוד שלנתבעים היו הסכמים סותרים עם התובעים. בית המשפט קבע כי הבקשות אינן סבירות וחסרות תום לב. זאת ועוד, התביעה נגד הנתבע מינהל מקרקעי ישראל נדחתה משום שלא הוזכרה בסיכומי התובעים, ולגופו של עניין, הדרישות שהציב המינהל להסכמה להיתר בניה היו לגיטימיות. בשל הסכסוך המתמשך, בית המשפט הציע כי הצדדים ישכילו לחפש פתרונות יצירתיים כדי למקסם את השימוש בקרקע, אולי באמצעות פיצויים, והפציר בעורכי הדין לנסות ולגשר על הפערים בין הצדדים. התובעים חויבו לשלם לכל אחד מהנתבעים את הסכום הכולל של 10,000 ₪ כהחזר הוצאותיהם.