דב"ע נז/42 - 0

תקציר

התיק סובב סביב עתירה להכרה בתאונת דרכים שאירעה בהונגריה ביום 26.8.92 כ"פגיעה בעבודה" של עורך דין עצמאי לפי חוק הביטוח הלאומי. המערער נסע להונגריה לפגישות עסקיות וקיים פגישה עם אמן בנוגע לעסקה אפשרית עם מכינה (מדרשיה) שהייתה לקוחתו לשעבר. בדרכו חזרה מפגישה זו היה המערער מעורב בתאונת דרכים קשה. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם פגישה זו, ולאחר מכן התאונה, נופלות בגדר עיסוקו של המערער כעורך דין. בית הדין האזורי דחה תחילה את התביעה, בקובעו כי המערער לא היה נציג מוסמך של מי מהצדדים המעורבים בעסקה הפוטנציאלית ויזם את הפגישה בעצמו. לפיכך, היא לא נחשבה לפעילות הקשורה לעבודה. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת המערער. נטען כי עורכי דין פוגשים לעתים קרובות לקוחות פוטנציאליים וכי פעילותו נופלת בתחום הפרקטיקה המשפטית. בית המשפט קיבל את גרסתו העקבית של המערער לאירועים, לפיה הפגישה עם האמן הייתה פגישה עסקית. יתר על כן, נראה סביר שהמערער, כעורך דין, ישקיע זמן ומאמץ ביצירת קשרים מקצועיים, גם ללא הרשאה מפורשת. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי הפגישה הייתה בתחום עיסוקו של המערער. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי יש לפרש את חוק הביטוח הלאומי באופן חברתי ומגן, ובמקרה זה נקבע הקשר הסיבתי בין פגישת העבודה של המערער לבין התאונה. גם הכנותיו של המערער לנסיעה לחו"ל נמצאו מספיקות כדי לעמוד בדרישות הביטוח הלאומי. משכך, התקבל הערעור, והתאונה הוכרה כ"תאונת עבודה", המזכה את המערערת בהטבות. המוסד לביטוח לאומי חויב לשאת בהוצאות הערעור של המערער.