ע"א 2154/22

תקציר

בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת התייחס השופט ד' מינץ לבקשת המערערת לפטור חוב מזונות המגיע למוסד לביטוח לאומי (המל"ל) מהפטר פשיטת רגל של המערערת. המערער, שהוכרז פושט רגל בשנת 2020, ביקש להאריך את ההפטר לחובות המזונות שלו בשל מצוקותיו הכלכליות והרפואיות, שכן הוא חי על קצבת מדינה צנועה וטוען שאין לו נכסים. המל"ל התנגד לכך, בטענה כי חוב המזונות מקורו בשנת 1995, קודם למצבו הבריאותי של המערער, והציע במקום זאת ניכוי מינורי מקצבתו. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את הבקשה, תוך שהוא מדגיש את חשיבות חובת המזונות. השופט מינץ הצטרף להערכה זו, וציין כי החוב מהווה חובה מוסרית ואישית שהופרה על ידי המערערת, ואינה מצדיקה חריג הפטר אלא בנסיבות חריגות של תום לב ברור וקושי בלתי הפיך. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו האישיות המאתגרות של המערער ובנכונות הצדדים לדחות את שיקול הדעת השיפוטי, שינה בית המשפט את ההחלטה והתיר ערעור חלקי תוך אימוץ תקופת קיזוז של שלוש שנים שלאחריה יימחק כל חוב מזונות שנותר למל"ל. כך, תוך שמירה על שלמות חובות המזונות, הציע בית המשפט פשרה המשקפת הן את מצבו של המערער והן את האינטרס הציבורי הרחב. לא נפסקו הוצאות במסגרת הקבלה החלקית של הערעור.