בש"א 471/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לתחולת תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובפרט תקנה 2, לערעור לפי סעיף 51 לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל"ט-1979. רשם בית המשפט העליון החליט במקור שלא להחיל את תקנות סדר הדין האזרחי, מה שהוביל לערעור בפני בית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את החלטת הרשם, בקובעו כי ההליך המשמעתי הנדון אינו "עניין אזרחי" כהגדרתו בתקנה 2. במקום זאת, זה היה דומה להליך פלילי. בפסק הדין הודגש כי אם תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על עררים לפי פקודת רופאי השיניים, יש לציין זאת במפורש בחקיקה הרלוונטית. כמו כן, בית הדין התייחס לפסקי דין קודמים שביססו את הדמיון הרב יותר של ההליך המשמעתי להליך הפלילי. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪. פסק דין זה מבהיר את המסגרת הפרוצדורלית לערעורים לפי פקודת רופאי השיניים, ומדגיש את חשיבות ההקפדה על התקנות המפורטות.