עת"מ 317/07

תקציר

העותר, בעל נכס עסקי, לא שילם את ארנונה במשך למעלה מעשרים שנה, ופעל שלא כדין ובאופן לא אתי. הוא הטעה את בית המשפט בכך שטען כי שילם את המסים עבור השנים 1999 עד 2001, כאשר למעשה שילם רק תשלום אחד הקשור לשנת 2006. זאת ועוד, התנהלותו של העותר כלפי העירייה הייתה לקויה בשפיות, שכן הוא התנה את תשלומיו בהבטחה שלטענתו העירייה קיימה אך לא קיימה. ידיו של העותר נחשבות אפוא טמאות. בנוסף, טענות העותרת בדבר גובה החוב, אופי הבעלות בנכס והשימוש בו נדחו בשל שני פסקי דין קודמים לטובת העירייה. פסקי הדין, המחייבים, מתייחסים לתקופת החיוב עד שנת 2007, כלומר העותר אינו יכול להתדיין בהם מחדש. בית המשפט דחה גם את טענות העותר בדבר הפרת הבטחות מנהליות והתיישנות, וקבע כי פסקי הדין נגד העותר היו עדכניים ולפיכך אינם כפופים להם. ככלל, העתירה נעדרת שחר ודינה להידחות; העותרת מחויבת לכיסוי הוצאותיו ושכר טרחתו של המשיב, בסך 5,000 ₪.