בג"צ 9876/17

תקציר

העותר, קטין בן 15, ערער על צו האוסר עליו להיכנס לאזור מסוים. הצו הוצא על ידי המשיב משיקולים ביטחוניים ומחשש לשלום הציבור. העותר טען כי הצו פוגע בזכותו הבסיסית לחופש תנועה וביקש את ביטולו. בית המשפט הכיר בכך שהצו פגע בזכויותיו של העותר, אך מצא כי הוא מוצדק. החומר המודיעיני שהוצג בפני בית המשפט שכנע את השופט כי קיימת הסתברות גבוהה שכניסתו של העותר לאזור תגרום לפגיעה בשלום הציבור. בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של העותר, לרבות גילו וזמניותו של הצו, הגיע בית המשפט למסקנה כי האינטרס הציבורי גובר על זכותו של העותר לחופש תנועה. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי העותרת לא מיצתה את כל הדרכים המשפטיות והיה עליה לפנות לאפיקים נוספים לשינוי המצב המשפטי. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את העתירה, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים, לאור פגמיו הפרוצדורליים המוכרים של המשיב. השופטת ד' ברק-ארז והשופטת א' ברון הסכימו עם ההחלטה.