ת"א 33488-09-14

תקציר

התובע, שנפגע מרכב כהולך רגל, תבע מהנתבעת פיצוי בגין תאונת דרכים שאירעה בשנת 2014. אין מחלוקת בדבר חבות הנתבע לפצות את התובע; המחלוקת היא על גובה הנזק. לתובע נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של 10% בשל הגבלה בתנועת הצוואר ו-10% בשל פגיעה באגודל ימין, בסך הכל נכות קבועה משוקללת של 19%. בית המשפט מינה שני מומחים לאורתופדיה שחוות דעתם תומכת בטענת התובע לנכות לצמיתות. הנתבעים טענו כי אין לאמץ את חוות דעת המומחים, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי הנכות הרפואית המשוקללת לצמיתות של התובע היא אכן 19%. בית המשפט בחן את הנזקים שתבעה התובעת ופסק לה 28,000 ₪ בגין כאב וסבל, בהתחשב בגילה, מועד התאונה ואחוזי הנכות. בגין הפסדי שכר פסק בית המשפט 92,000 ₪, וחישב זאת על ידי הכפלת שכרו הממוצע של התובע לפני התאונה ב-12% (שיעור הנכות התפקודית שנקבע) ומספר השנים עד גיל הפרישה. כמו כן נפסקו לתובע 11,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 3,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ו-10,000 ₪ בגין סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד. בסך הכל נפסקו לתובע פיצויים בסך 144,000 ₪, בתוספת 13% שכר טרחת עורך דין, מע"מ והחזר שכר טרחה משוער. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין או שיצטברו בהם הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום י"ט אלול תשע"ז (10/09/2017).