ב"ל 20387-03-21

תקציר

הנתבעת הגישה בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום ההעסקה כנגד חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי בית הדין, אשר מצא קשר סיבתי בין הפגיעה בצווארו של התובע לבין תנאי עבודתו בנמל. בית המשפט בחן ביסודיות את הבקשה ולא מצא טעם למנות מומחה נוסף. הנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה קובעות כי בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף רק במקרים חריגים, ומקרה זה אינו אחד מהם. בית המשפט אינו גוף רפואי ולכן מסתמך על חוות דעת של מומחים רפואיים שמונו על ידו, כל עוד הן נראות סבירות ונקיות מפגמים נראים לעין. בית המשפט מצא את חוות דעתו ותשובותיו של המומחה מנומקות היטב ומפורטות, ועל כן ראה בהן סבירות. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבע בדבר חוסר מומחיותו של המומחה, שכן ההחלטה למנותו התקבלה בהסכמת הנתבע. זאת ועוד, טענות הנתבע כנגד חוות דעתו של המומחה התבססו על טענות רפואיות בלתי מבוססות, אשר בית המשפט לא יכול היה לקבלן. בית המשפט התייחס למספר פסקי דין קודמים שתמכו במינוי מומחה לאורתופדיה, וציין כי טענות הנתבע חסרות בסיס, אינן מבוססות ומהוות טענות פסולות. לבסוף, הדגיש בית הדין כי המומחה התייחס במידה מספקת לנסיבות הפרטניות של עניינו של התובע ועל כן דחה את הבקשה למינוי מומחה נוסף בתחום ההעסקה. הנתבעת נדרשה להגיש סיכומים מטעמה ונמסר לצדדים כי הם רשאים לבקש רשות ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.