מ"ת 25977-04-15

תקציר

פסק הדין של השופט מתבסס על בחינת הבקשה לעצור שישה מבני משפחת אבו דבאת עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. הדיון התמקד בשתי נקודות מחלוקת עיקריות: קיומן של ראיות לכאורה ועילות המעצר. כתב האישום מייחס למשיבים עבירות אלימות שונות, לרבות חבלה בנסיבות מחמירות, ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת נשק שלא כדין. הרקע לכתב האישום הוא סכסוך בין משפחת אבו דבאת למשפחת ג'עברי בנוגע לפינוי רכוש סמוך לשער שכם בירושלים. השופט מציין כי מרבית אירועי האלימות המתוארים בכתב האישום אינם שנויים במחלוקת, שכן הם נראים בבירור בהקלטות הווידיאו של האירועים שהובאו כראיות. השופט מקבל גם את הראיות לכאורה של התביעה לגבי הפרטים הספציפיים בסעיפי האישום, למעט פרט אחד הנוגע לדקירת אשרף מסוים באישום השני, שם השופט מוצא את הראיות חלשות. באשר לשאלת עילת המעצר, השופט מכיר באופי האלים של האירועים, במסוכנות הנשקפת ממעשי המשיבים ובפוטנציאל לשיבוש הליכי משפט, ולפיכך מקבל את טענת התביעה כי יש מקום למעצר. לבסוף, השופט מתייחס לאפשרות של חלופת מעצר ומחליט לקבל סיכומים משירות המבחן לגבי כל המשיבים בטרם יקבל החלטה סופית בנושא. עד אז יישארו המשיבים במעצר.