ע"א 2497/02

תקציר

המחלוקת נוגעת לבית משותף שלדיירים שלו היו זכויות בלעדיות בדירותיהם ובעלות משותפת על הרכוש המשותף. המערערת הואשמה בהפקעת חלקים מהרכוש המשותף ללא הסכמת דיירים אחרים על ידי ריצוף וגידור שטחים, שינוי מפלסים, בניית מדרגות והתקנת גג למרפסת, ובכך למעשה יצרה גינה פרטית. המשיב, דייר נוסף, תבע את המערער בגין פלישה לשטחים משותפים, הפחתת ערך דירתו וגרימת עוגמת נפש. המערער טען כי מעשיו נעשו בהסכמת השכנים והשביח את הנכס. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב ופסק 5,000 דולר בגין ירידת ערך הדירה תוך דחיית תביעות אחרות לפיצויים. המערער ערער על החלטה זו, אך ערכאת הערעור אישרה את ממצאיו של בית משפט קמא והסכימה כי המערער אכן השתלט על רכוש משותף. עם זאת, בית המשפט לערעורים תיקן את פסק הדין וקבע כי אם יצליח המשיב לתבוע את השבת מצבו הקודם של הנכס בבית משפט מוסמך, יש להתנות זאת בהשבת הפיצוי שהתקבל מהמערער. בית המשפט התייחס גם לסמכותו של בית משפט השלום להורות על השבת מצבו הקודם של הנכס, והציע כי יש לשקול זאת מחדש, אך כיום אין לו סמכות כזו. הן דעת הרוב והן דעת המתנגדים הסכימו לדחות את הערעור מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.