ב"ל 48524-12-19

תקציר

התובע, אזרח ישראלי, קיבל הודעה מהנתבעת על סיום תושבותו עקב שהותו הממושכת בחו"ל. בהחלטת הנתבעת צוין כי תושבות התובע נשללה מנובמבר 2018 ואילך. התובע ערער על החלטה זו, בטענה כי קשריו עם ישראל לא נותקו בתקופה הרלוונטית. בית המשפט בחן את נטל ההוכחה, אשר הוטל על הנתבע להוכיח כי מרכז חייו של התובע היה מחוץ לישראל. נמצא כי טענת הנתבע כי התובע השתכר הכנסה בהונגריה לא הוכחה, שכן התובע קיבל שם פנסיה מינימלית מעבודתו הקודמת. הסכם השכירות ודפי החשבון של התובע תמכו בטענתו לקיום זיקה לישראל. יתר על כן, משפחתו, הכוללת ילדים בוגרים ונכדה, התגוררה בישראל, והיו לו קשרים רגשיים חזקים לארץ, כולל מועדון שחמט לזכרו של בנו שנפל. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי עיקר זיקותיו היו לישראל וכי היעדרותו נבעה מעבודתה של בת זוגו בהונגריה ומהצורך שלו בטיפול בה. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת התובע, וקיבל את טענתו כי מרכז חייו נותר בישראל בתקופה הרלוונטית. החלטת הנתבע התהפכה, ותושבות ישראל של התובע הוחזרה. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מיום קבלתו. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ויועבר אליהם בהמשך.