ת"א 28197-09-09

תקציר

המחלוקת היא על בעלות על גג שנבנה על גבי קומה שנייה של בית משותף שטרם נרשם ככזה, ולכן נשלט על פי דיני הרכוש המשותף הרגילים. הן התובע והן הנתבע הם בעלי דירות בבית וסיכמו כי הנתבע יוכל לבנות דירה נוספת על הגג המקורי. השאלה המרכזית היא האם הגג החדש שנוצר הוא חלק מדירת הנתבע או נחשב לרכוש משותף. לאחר עיון בהסכם בין הצדדים, מגיע השופט למסקנה כי לא הייתה הסכמה מפורשת המעניקה זכויות קנייניות בגג למי מהצדדים. השופט קובע כי הגג אינו חלק מדירת הנתבע וכי לנתבע אין זכויות קנייניות עצמאיות בו. כמו כן, הגג גם אינו חלק מדירת התובע. לכן, על פי הגדרת רכוש משותף ובהיעדר הסכמים אחרים, הגג נחשב לרכוש משותף. משכך, הנתבעת אינה רשאית לתפוס חזקה בלעדית או לבנות מבנים כלשהם על הגג ללא הסכמת התובע. פסק הדין מורה גם על הריסת מבנה העץ והמדרגות שבנה הנתבע ופוסק לתובע הוצאות משפט בסך 7,000 ₪, שישולמו על ידי הנתבע. פסק הדין יבוצע בתוך 21 יום וערבויות התובע יוחזרו לו.