ת"א 2849/05

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בשתי תביעות מאוחדות הנובעות מתאונת דרכים משנת 2005 בין רכב מאזדה בבעלות/נהוג על ידי מר שלבי לבין רכב פיאט בבעלות/נהוגה של גב' סעדי. המחלוקת תלויה בקביעה איזה רכב נכנס לצומת למרות רמזור אדום, מה שהופך את הנהג שלו לאשם העיקרי. שני התובעים טוענים כי היה להם אור ירוק. השופט מציין כי נטל ההוכחה מוטל על שני התובעים, אך אף אחד מהם לא הביא ראיות חותכות לתמיכה בטענותיהם. העדויות שהציגו הצדדים, לרבות עדויות בני המשפחה שנסעו עמם, נבדקו ונמצאו בהן סתירות ואלמנטים תמוהים. עדותו של עדותו של מר שלבי, נהג טנדר מיצובישי, הוסיפה ערך אובייקטיבי מסוים, אך סתירות וחוסר בהירות בעדותו החלישו את גרסתו. מנגד, השופט מצא את עדויותיהם של סעדי ואחיותיה עקביות ובלתי סותרות בדרך כלל. עדותו של עד זוטר שנכח ברכבה של גב' סעדי לא הייתה חד משמעית. השופט בחן גם את תוכנית הרמזור ומצא כי אין לה משקל משמעותי בקביעת האחריות. יתר על כן, השופט שקל את עדותו של עד בשם חפוטה, שלעדותו הבלתי עקבית והמבלבלת ניתן בסופו של דבר משקל מועט בשל נכותו הפסיכיאטרית העומדת על 100%, דבר שעלול היה להשפיע על אמינותו. בסופו של דבר קבעה השופטת כי יש לדחות את שתי התביעות, שכן אף אחת מהתובעות לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליהן. בנוסף, השופט בחר שלא לפסוק הוצאות או שכר טרחת עורך דין למי מהצדדים, למרות התנהלותו המכבידה של בא כוחו של שלבי. החלטה זו התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק, ושני הצדדים יישאו בהוצאותיהם המשפטיות.