עת"מ 46766-02-10

תקציר

פסק הדין המדובר מתבסס על עתירה נגד החלטת חברת החשמל להשעות שני עותרים מהשתתפות במכרזים בשל חשד למעשים מושחתים הקשורים להתקשרויות עם חברת החשמל. בית המשפט בוחן את חוקיות החלטת חברת החשמל, תוך התחשבות בתכליות דיני המכרזים, שהן שמירה על טוהר המידות, מניעת שחיתות והשגת תוצאות מיטביות. יודגש כי פסילת ספקים היא צעד חריג הפוגע בעקרון השוויון ופוגע בחופש התעסוקתי ובתחרות. החלטה כזו יכולה להתקבל רק בהתקיים תנאים מסוימים: עברו הפלילי של הספק עומד במבחן הרלוונטיות, ההחלטה סבירה ומידתית, והיא מבוססת על תשתית ראייתית מתאימה. במקרה דנן, בית המשפט מוצא כי לחברת החשמל היה בסיס ראייתי מינהלי מספיק כדי לתמוך בחשדות האמיתיים נגד העותרים, הגם שלא הורשעו בבית משפט. הראיות כללו את "הגרעין" המהימן של עדות המפרטת טענות לשוחד. כמו כן, בית המשפט מצדיק את סבירותה ומידתיותה של החלטת חברת החשמל, למרות שחלפו 17 שנים מאז מתן השוחד לכאורה, בהסתמך על גילוי המעשים שנים בלבד לאחר התרחשותם ועל הצורך של חברת החשמל להמתין להחלטות בית המשפט. החלטת הוועדה להשעות את העותרים לשנתיים, שאינה חלה על התקשרויות קיימות, נחשבת אפוא סבירה ומידתית. בית המשפט מתייחס ודוחה גם את הטענות שהעלו העותרים בנוגע להליך הדיון, תוך שהוא מדגיש כי ניתנה להם הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיהם. לבסוף נדחית העתירה, הצווים הזמניים מבוטלים והעותרים נדרשים לשאת בהוצאות המשפט של חברת החשמל.