רע"א 2413/18

תקציר

במקרה דנן, המבקשת ביקשה רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר אישר פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות שגבה ממנה סך של 2,000 ₪ בגין נזקים לרכבו של המשיב ועוגמת נפש. בקשת רשות הערעור נדחתה על ידי בית המשפט, בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, הדורשת נימוקים מהותיים לערעור כאמור. בית המשפט לא מצא צורך להתערב בממצאים העובדתיים והמשפטיים של הערכאות הנמוכות, והדגיש כי הנטל מוטל על המבקש להוכיח כי הסוגיה שהוצגה היא בעלת חשיבות כללית. בית המשפט המחוזי כבר הגיע למסקנה כי רכבו של המבקש אכן היה מעורב בתאונה, ממצא המבוסס על הראיות הקיימות לרבות צילום ועדות המשיב. חרף הכחשת המבקש את נוכחותו בתאונה, הכריע בית המשפט לטובת גרסתו של המשיב. באשר להערכת הנזק, סכום הפיצוי התבסס על הצעת מחיר שסיפק המשיב, אשר בית המשפט ראה בה ראיה מספקת לנזק ולעלויות התיקון. גישה זו מתיישבת עם הליכי ההוכחות הגמישים המותרים בבתי משפט לתביעות קטנות. יתר על כן, בית המשפט דחה את התנגדותו הפרוצדורלית של המבקש באשר לעיתוי מתן פסק הדין, שכן אין לה כל השלכה על תוצאת התיק. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה ללא צו להוצאות בשל היעדר מענה.