בד"א 12/21

תקציר

עניינו של הנקר בערעור נגד המשיב, ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז צפון, על התנהלותו והתבטאויותיו של המערער כלפי רשויות הרווחה של עיריית ירושלים. המערער, עו"ד במקצועו, הואשם בפגיעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין ובהפגנת התנהגות בלתי הולמת בייצוגיו. הפרשה סובבת סביב מותה של נערה בת 14, אודל אמבש, שברחה מהפנימייה וסבלה מפציעות קטלניות. המערער, המייצג את אמה של הילדה, הביע רגשות עזים והאשים את פקידת הסעודה, שולמית גרסון (שולי), באחריות למותה של הילדה ובהיעדר חרטה. בעוד המשיב סבור כי היה על המערער לגלות איפוק, המערער מצדיק את מעשיו כייצוג מסור וחסר מורא של האינטרסים של מרשו. ההרכב מכיר בייצוגו החרוץ של המערער ובהזדהותו החזקה עם צערו של מרשו. עם זאת, יודגש כי על עורכי הדין לאזן בין חופש הביטוי שלהם לבין מקצועיות וכבוד למערכת המשפט. בקביעה נקבע כי המערער שגה בכך שלא הביע חרטה ולא התנצל על דבריו. לצד הבנת רגשותיו של המערער, מדגיש פסק הדין כי על עורכי הדין לשמור על סטנדרט מסוים של התנהגות ודיבור, במיוחד כאשר הם מייצגים לקוחות. הפאנל מתייחס למספר תקדימים המדגישים את חשיבות האיפוק והמקצועיות בהתנהלותו ובהתבטאותו של עורך דין, במיוחד בהליכים משפטיים. כתוצאה מכך, המערער מורשע אך מקבל עונש מקל. ההרכב מטיל עונש מאסר על תנאי של שישה חודשים, שייכנס לתוקף מיידי למשך שנה, לצד העונשים הכספיים שכבר נקבעו על ידי בית המשפט קמא.