ת"א 62749-02-16

תקציר

פסק הדין דן בסוגיית החסינות השיפוטית והאם היא מונעת הגשת תביעה נגד המדינה בגין אחריות שילוחית למעשיהם של נושאי משרה שיפוטית. בית המשפט מצדד בגישה המגבילה, וטוען כי חשיפת נושאי משרה שיפוטית לתביעות כאלה, גם אם בעקיפין באמצעות המדינה, עלולה להשפיע על החלטותיהם והתנהלותם, ובכך לפגוע בעצמאות השיפוטית. משכך, נדחית התביעה כנגד הנתבע 1, המייצג את המדינה. במעבר לטענת סופיות הדיון, פסק הדין מכיר בקשיים שבמתן אפשרות לבעל דין להגיש תביעה בנוגע להחלטות שניתנו בהליכי הוצאה לפועל. עם זאת, בשל נסיבות ספציפיות, התביעה אינה נדחית על הסף. במקום זאת, התובעים מקבלים את יומם בבית המשפט. הדבר מוצדק משום שהחלטות רשם ההוצאה לפועל היו מנהליות ולא עברו בירור עובדתי, ופסקי דין קודמים קבעו במפורש כי הן אינן מתייחסות לגופן של סוגיות מרכזיות מסוימות, מה שמשאיר מקום לבירור נוסף. כמו כן, טענת הנתבעים בדבר היעדר סמכות מקומית נדחית משום שלא הועלתה בהזדמנות הראשונה, והעברת התיק שוב תפגע באפקטיביות הדיון. השופט מורה לתובעים להציג רשימה של עניינים שלדעתם יש לברר בהליך וקובע לוח זמנים לתגובת הנתבעים. התיק נקבע לבדיקה.