ת"א 4352-09-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובעים למשפט חוזר על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון הנוגעת לתקנות חישוב מקרקעין ותוכניות המייעדות שטחים מסוימים לצורכי ציבור. השופט קבע כי התובעים לא הציגו טיעון תקף להונאה, המהווה תנאי מוקדם לבחינת משפט חוזר כזה. התובעים לא הביאו כל ראיה לפעילות הונאה מצד הנתבע, ולא הוכיחו מעשים בלתי חוקיים כלשהם במהלך המשפט המקורי. עוד הודגש בפסק הדין כי החלטת בית המשפט העליון התקבלה לאחר בחינת כלל התוכניות והטיעונים שהוצגו, ולא יהיה זה מוצדק ליתן פסק דין ללא כל ראיה או מידע חדש. השופט הזהיר מפני ניצול לרעה אפשרי של הליך המשפט החוזר והדגיש את חשיבותו של עקרון סופיות הדיונים. מאחר שתביעת התובעים היוותה ניצול לרעה של הליכי משפט, קבעה השופטת גם כי על התובעים לשאת בשכר טרחת הנתבע בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. החלטה זו התקבלה מתוך אינטרס לשמור על תקינות ההליך המשפטי ולהרתיע מפני תביעות סרק.