ע"פ 3336/12

תקציר

המבקש, שהורשע בעבירות מס ובזיוף בשני כתבי אישום נפרדים, ביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו תוך ערעור על הרשעתו ועל גזר דינו. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הגיש תחילה כתב אישום נגד המבקש בשנת 1997 בגין עבירות מס וזיוף בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, אך הפסיק את ההליכים בשל אוזלת ידו הנפשית הנטענת של המבקש. המבקש שוחרר מטיפול רפואי כפוי בשנת 2001 אך הוגש נגדו כתב אישום חוזר רק בשנת 2004. בית המשפט המחוזי מצא את המבקש כשיר לעמוד לדין למרות חוות דעת פסיכיאטריות סותרות והרשיע אותו בכל האישומים. הם נידונו לשמונה שנות מאסר ולקנס של מיליון שקל. לאחר מכן עתר המבקש לעכב את ביצוע גזר דינו עד להגשת ערעור. בית המשפט דחה את בקשתם לאחר שאזן בין האינטרס הציבורי במאסר מיידי לבין הנזק הפוטנציאלי שייגרם למבקש אם מאסרו יימצא מאוחר יותר בלתי מוצדק. הסוגיה המרכזית בערעור הייתה החלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר כשירותו הנפשית של המבקש, אשר בית המשפט מצא כי סיכויי ההצלחה שלה הם מזעריים. גם טיעונים אחרים הקשורים לחידוש כתב האישום ולחומרת העונש לא היו צפויים להצליח. זאת ועוד, חומרת העבירות, נסיבותיהן ומשך תקופת המאסר הצדיקו מאסר מיידי. משכך, דחה בית המשפט את בקשתם של המבקשים, והם חויבו להתחיל לרצות את עונשם במועד קצוב.