תמ"ש 12316-04-12

תקציר

התובע והנתבע היו נשואים בעבר ונולדו להם שני ילדים משותפים. בבעלותם היו יחד כמה נכסים, בהם דירות בירושלים ובערד. כמו כן היו להם נכסים שונים, בהם כלי רכב, חשבונות בנק ומטלטלין. עם זאת, בני הזוג התגרשו, מה שגרם להם להתדיין על חלוקת רכושם ונכסיהם המשותפים. בית המשפט הורה למכור מספר נכסים ולחלק את התמורה שווה בשווה בין התובע לנתבע, לרבות הדירה ברמות שנרשמה על שמם של שניהם. גם הדירה בערד, הרשומה על שם התובע בלבד, הוזמנה למכירה, כאשר התמורה תחולק שווה בשווה לאחר סילוק חובות. לגבי המטלטלין הורה בית המשפט על חלוקה שוויונית, כאשר התובעת בחרה מחצית מהפריטים מתוך רשימה שהכין הנתבע, שכללה חפצים השייכים לבני משפחתו של הנתבע. המחצית הנותרת תלך לתובע. באשר למזונות, בית המשפט הורה לנתבע, אבי הילדים, לשלם לתובע 2,200 ₪ לחודש עבור מזונות שני ילדיהם, בנוסף ל-40% מהוצאות הדיור, עד למקסימום של 1,800 ₪ לחודש, כל עוד התובע שוכר דירה. הצדדים יתחלקו שווה בשווה בהוצאות שכר הלימוד וההסעות של הילדים. הנאשם יישא גם בהוצאות מיוחדות לא פחות, צרכים רפואיים, שיעורים פרטיים ומחזור אחד של קייטנה לילדים. תשלומי מזונות אלה יופחתו בשליש עם הגיעם של הילדים לגיל 18 או עם סיום התיכון, לפי המאוחר, ויימשכו עד תום שירות החובה הצבאי או הלאומי. המועד הקובע לביצוע יתרת הנכסים נקבע במועד תחילת ההליכים המשפטיים. יתר על כן, בית המשפט לא הורה למי מהצדדים לשאת בהוצאות המשפט, בהתחשב בנסיבות המקרה.