ת"א 3304/98

תקציר

התובעת, ילידת 1973, סובלת מפיגור שכלי חמור, קוואדרופלגיה ספסטית ועיוורון מוחלט. עילת התביעה של התובעת היא הולדה שלא כדין, בטענה כי לא היה צריך לסייע לאמה להיכנס להריון בשל הסיכון ללידת ילד נכה. לאמה של התובעת היה AB מינוס - RH דם שלילי, אשר היווה סכנה לעובר שנשאה האם. האם טופלה על ידי הנתבע פרופ' משיח, שהיה מודע לסכנות אך העניק טיפול הולם וראוי. התובעים טוענים כי פרופ' משיח לא יידע את האם בדבר הסיכון לנכות, שהוביל להכנסתה להריון. פרופ' משיח טוען שהוא אכן סיפק מידע כזה, והאם החליטה להיכנס להריון בכל זאת. בית המשפט מצא כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להראות כי פרופ' משיח לא יידע את האם על הסיכונים. יתר על כן, מכלול הראיות מצביע על כך שהאם הייתה מודעת לסיכון ללידת ילד נכה לפני שנכנסה להריון. גם אם לא עודכנה, הוכיחו הנתבעים כי החלטת האם להיכנס להריון לא הייתה משתנה, שכן היא ובעלה ניסו להביא ילד נוסף לעולם לאחר לידת התובעת. לפיכך התביעה בגין הולדה בעוולה נדחית, והתובעים נדרשים לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.