ב"ל 40846-09-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים הנידונים בו: **נושא הדיון:** התביעה עוסקת בהכרת טינטון (צפצוף באוזניים) כ"פגיעה בעבודה" על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. המחלוקת המרכזית נעוצה בפרשנותו של תנאי סף הקבוע בחוק, לפיו יש להוכיח כי "הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית" (סעיף 84א(ב)(3) לחוק). **עובדות מרכזיות:** * התובע, מכונאי רכב במקצועו, הגיש תביעה להכרה בירידה בשמיעה ובטינטון כפגיעה בעבודה. * תביעתו להכרה בירידה בשמיעה אושרה, ונקבעה לו נכות בשיעור 20%. * תביעתו להכרה בטינטון נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי. * התובע התלונן לראשונה על טינטון בפני רופא א.א.ג. בתאריך 4.7.2022. * בעקבות התלונה הראשונה, הופנה התובע לבדיקת שמיעה שנערכה ב-19.7.2022, ובמהלכה התלונן על טינטון בשתי אוזניו. * בתאריך 24.10.2022 תועדה תלונה נוספת של התובע על טינטון דו-צדדי. הוא הופנה שוב לבדיקת שמיעה, שנערכה ב-13.11.2022, ובה תועדה אנמנזה שכללה "טינטון בשתי האוזניים" ותשובה חיובית לשאלת קלינאית התקשורת לגבי סבלו מצפצוף באוזניים. * התביעה להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה הוגשה ב-27.11.2022. **העקרונות המשפטיים ופסיקות רלוונטיות:** 1. **מטרת תנאי הסף להכרה בטינטון:** בית הדין מדגיש כי מטרת תנאי הסף הקבוע בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, ובפרט דרישת "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי", היא **לוודא את אותנטיות התלונות על טינטון**. זאת, מכיוון שהטינטון הוא תסמין סובייקטיבי שלא ניתן לאימות אובייקטיבי. המחוקק מניח כי אדם הסובל ממצוקה אמיתית הנובעת מטינטון יפנה לטיפול רפואי באופן חוזר ונשנה. 2. **הבחנה בין פניות:** ההלכה המשפטית, כפי שפורטה בעניין גנאים (ע"ב 31583-06-10 המוסד לביטוח לאומי – פהד גנאים), מבחינה בין פניות חוזרות ונשנות לבין פניות שנועדו או הושפעו מאופן הגשת התביעה. * **פניות שנחשבות כפניות חוזרות:** פניות עצמאיות, שנעשות במרווח זמן סביר, ואינן נובעות ישירות מההפניה לבדיקה או מהצגת תוצאותיה. * **פניות שאינן נחשבות כפניות חוזרות:** פניה ראשונית, ולאחריה הפניה לבדיקה, ופניה נוספת להצגת תוצאות הבדיקה – עשויה להיחשב כ"פניה אחת" במובן של התדיינות רפואית לגבי אותה סוגיה, ולא כ"פניות חוזרות ונשנות" במובן המשפטי הנדרש. כמו כן, פניות שנעשות בסמיכות יתר למועד הגשת התביעה עשויות לעורר חשד כי הן נובעות ממטרת הגשת התביעה. 3. **החלת הדין על המקרה:** בית הדין קבע כי במקרה זה, פניותיו של התובע לרופא א.א.ג. מיום 4.7.2022 ומיום 24.10.2022 **אינן מהוות פניות חוזרות ונשנות** במובן הנדרש בחוק. * **הנימוק המרכזי:** הפניה מיום 24.10.2022 נחשבת כהמשך ישיר לפניה הראשונה מיום 4.7.2022, שבעקבותיה הופנה התובע לבדיקת שמיעה. הפניה השנייה נעשתה לצורך הצגת תוצאות הבדיקה, ולכן היא חלק מהמהלך הטיפולי הראשוני ולא פניה עצמאית חדשה. * **פרמטר הזמן:** בית הדין הדגיש את **קרבת מועד הפניה (24.10.22) להגשת התביעה (27.11.22)**, כחודש בלבד לפני כן. כמו כן, נלקח בחשבון **המרווח של כשלושה חודשים** בין מועד ביצוע בדיקת השמיעה (19.7.22) לבין הפניה השנייה (24.10.22), וכן **כשלושה וחצי חודשים** מאז הפנייה האחרונה לעזרה רפואית בעניין הטינטון (4.7.22). מרווחים אלו, ביחס למועד הגשת התביעה, אינם מאפשרים לראות בפניות אלו "פניות חוזרות ונשנות" אותנטיות. * **הבחנה מעניין גנאים:** בית הדין השווה את המקרה לעניין גנאים, שם הפניות של המבוטח נחשבו חוזרות ונשנות למרות שבחלקן בוצעו לאחר בדיקת שמיעה, אך זאת בשל תכיפות הפניות והמרווח הגדול יותר שלהן ממועד הגשת התביעה. במקרה הנוכחי, המרווחים וסמיכות התביעה מובילים למסקנה שונה. **החידוש המשפטי (או הדגש בפסיקה):** הפסיקה במקרה זה אינה מחדשת הלכה חדשה, אלא **מדגישה ומחדדת את הפרמטרים האופרטיביים לבחינת דרישת "הפניות החוזרות ונשנות"** בהקשר של הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. בית הדין מבהיר כי בחינת האותנטיות של התלונה, מטרת הפניות, תדירותן והמרווח בינן לבין הגשת התביעה, כולם גורמים מהותיים שיש לשקלל. הדגש הוא על כך שהפניות הרפואיות לא יהיו "תכנון מקדים" להגשת התביעה, אלא ביטוי אמיתי למצוקה מתמשכת. **תוצאת פסק הדין:** לאור קביעת בית הדין כי לא התקיים התנאי של "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי", **התביעה נדחתה**. **היעדר צו להוצאות:** החלטה זו משקפת גישה של ריכוך מסוים, כאשר בית הדין בחר שלא להטיל הוצאות על התובע, למרות דחיית תביעתו. ניתן לראות בכך רגישות למצבו של התובע, אשר חלק מתביעתו (הירידה בשמיעה) אושר, וכן הכרה באופי הסובייקטיבי והמורכב של תביעות בנוגע לטינטון. **זכות ערעור:** ניתנה לתובע זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, כפי שקבוע בחוק. **סיכום:** פסק הדין מדגים את היישום המדוקדק של הוראות חוק הביטוח הלאומי, ובפרט את הדרישה הראייתית להוכחת "פניות חוזרות ונשנות" לצורך הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. בית הדין פועל לאזן בין הצורך להכיר בסבלם של נפגעי עבודה לבין הצורך למנוע מצגי שווא ולהבטיח את עמידת התביעות בתנאי הסף שנועדו להבטיח את אמינותן. ההחלטה מחזקת את החשיבות של תזמון הפניות הרפואיות, תדירותן, והקשר שלהן למועד הגשת התביעה, כגורמים מכריעים בבחינת התקיימות התנאי.