תא"ק 40136-09-17

תקציר

בית המשפט דחה את בקשתו של הנאשם לחופשה להתגונן בשל היעדר הגנה מפני התביעה. הנתבע לא הציג טיעון משכנע ולא סיפק פירוט מספיק כדי לתמוך בטענתו. על פי פסק הדין, הגורם הקובע להערכת מעמדו של ערב הוא מועד מתן הערבות, ללא קשר לשינויים ביחסי ערב-חברה שיתרחשו לאחר מכן. טענתו העיקרית של הנתבע בדבר שינוי מערכת היחסים שלהם עם החברה לאחר מתן הערבות לא צלחה. עוד ציין בית המשפט כי טענת הנתבעים בדבר מעמדם כערבים יחידים נוגעת רק לחובות שנצברו לאחר מועד מסוים, מה שאומר שגם אם טענה זו הייתה מוצדקת, אין בה כדי להצדיק מתן רשות להתגונן מפני החלק בתביעה הנוגע לחובות קודמים. יתר על כן, הנתבעת לא תמכה את טענתה כי עזבה את החברה בשנת 2016 עם ראיות תיעודיות כלשהן, כפי שניתן היה לצפות. גם הטענות הנוספות שהוצגו בסיכומי הנתבעת לא צלחו, לרבות הטענה כי התובע היה מודע לשינוי במעמדו של הנתבע. טענות אלה נעדרו ספציפיות ולא נתמכו בראיות תצהיר, המהוות דרישה לטענות מסוג זה. גם ההתייחסות להוראות שונות בחוק הערבות ובחוק הערבות לא הספיקה כדי לבסס הגנה. למרות שהנתבעים חלקו על סכום התביעה, הם עשו זאת באופן כללי, שאינו מספק על פי דרישות החוק. בנסיבות אלה, בית המשפט לא ראה הצדקה לאפשר לנתבע להתגונן מפני התביעה. ההחלטה גם הורתה לנתבעת לשאת בהוצאות הבקשה, וקבעה אותן על 3,000 ₪ לטובת התובע. כעת זכאי התובע להגיש בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.