ת"א 7811-07-12

תקציר

הנתבע ביקש להעביר את הדיון בתיק מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט המחוזי בירושלים, תוך ציון סעיף סמכות שיפוט ייחודי ובלעדי בהסכם שנחתם בינו לבין התובעת. התובע, מסדר קתולי של נזירים פרנציסקנים, תבע את הנתבע, מתווך נדל"ן, על כך שרשם לכאורה קרקעות שנרכשו עבור התובע על שמו. הסכם הנאמנות בין הצדדים כלל סעיף שיפוט המגדיר את בתי המשפט בירושלים כמקום הבלעדי לסכסוכים משפטיים. בית המשפט קבע כי בקשת הנתבעת הוגשה בהזדמנות הראשונה וכי לשונה הברורה והחד-משמעית של סעיף השיפוט מעניקה סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט בירושלים. בעוד עילות התביעה של התובע כנגד הנתבע חרגו מהסכם הנאמנות, הן נבעו ממנו. לפיכך, קיבל בית המשפט את טענת הנתבע כי לבית המשפט המחוזי בירושלים סמכות שיפוט בלעדית בתיק נגדו. חרף הסיכון שבפיצול ההליכים והפוטנציאל להחלטות סותרות – שכן לנתבעים האחרים לא הייתה תניית שיפוט דומה – קבע בית המשפט כי חששותיו של התובע גוברים על השפעתה המחייבת של תניית השיפוט הייחודית. התובע חויב להגיש כתב תביעה מתוקן לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום ולשאת בהוצאות הנתבע. ההחלטה לא מנעה מהתובע להגיש בקשה להעברת התיק כולו לבית המשפט העליון.