ת"פ 11292-01-20

תקציר

הכרעת הדין דנה בנסיבות הנדירות שבהן ניתן להימנע מהרשעה של אדם שנמצא אשם בעבירה פלילית, תוך הדגשת חומרתן הרבה של עבירות השוחד והשפעתן המזיקה על שלטון החוק ואמון הציבור. עם זאת, נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה נחשבות חריגות, המצדיקות הימנעות מהרשעה. הנאשם, שמילא תפקיד מינורי בעבירה, הונחה על ידי מנכ"ל החברה להעביר מסר למקבל השוחד. דינמיקת הכוחות ומעמדו של הנאשם כעובד זוטר מקשים על התנגדות להוראות. יתר על כן, הנאשם לא היה יוזם העבירה ולא נהנה ממנה באופן אישי. נסיבות העבירה הן כאלה שחומרת ההרשעה תפגע באופן בלתי מידתי בסיכויי השיקום של הנאשם, במיוחד בהתחשב בתניות הייחודיות בחוברות המכרזים העלולות לפגוע בעתידו התעסוקתי. חלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, יחד עם עברו הפלילי הנקי של הנאשם, נסיבותיו האישיות והחרטה, תומכים אף הם בהחלטה זו. למרות שבית המשפט מכיר באי הנוחות מכך שהנאשם הוא הצד המורשע היחיד מבין שותפיו, הוא נמנע מלבטל את כתב האישום בגין אכיפה בררנית. במקום זאת, ניתן מענה לאי הנוחות באמצעות הטלת צו בית משפט משמעותי של 300 שעות שירות לציבור, מתוך הכרה באינטרס הציבורי ובצורך במסר מרתיע. לאור נסיבות חריגות אלה, ההרשעה מבוטלת, וההליך מסתיים בקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה מבלי שהורשע.