ת"א 3090/09

תקציר

פסק הדין דן בשתי תביעות פיצויים הקשורות לתביעת רשלנות רפואית שגרמה לפגיעה חמורה בלידה. התביעה הראשונה, המכונה לעתים תביעת "חיים בעוולה", הוגשה על ידי התינוק שזה עתה נולד ומבקשת פיצוי על הצרכים העודפים שנבעו מהפגיעה. תביעה זו אינה נדחית שכן הוגשה במסגרת הזמן הקבועה בחוק של 25 שנה. התביעה השנייה, המכונה תביעת "הולדה שלא כדין", הוגשה על ידי הורי היילוד, ומבקשת פיצוי בגין נזקיהם האישיים כתוצאה מהפגיעה בלידה. תביעה זו מוגבלת בזמן, לאחר שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות בת 7 השנים. פסק הדין מכיר במורכבות המקרה, ומכיר בכך שתביעת ההורים הוגשה על יסוד עילת התביעה הקיימת בגין חיים בעוולה, אשר תקפה עד שתשונה בחוק. השופטת מדגישה כי דחיית שתי התביעות על הסף אינה עולה בקנה אחד עם עקרון הגישה לצדק, ותפגע באופן בלתי הוגן בציפיות הסבירות של ההורים. לפיכך, בעוד שתביעת ההורים להולדה בעוולה נדחית בשל תקופת ההתיישנות, תביעת היילוד לחיים בעוולה תמשיך להתברר בחקיקה קודמת. פסק הדין של השופט נועד לאזן בין הזכויות והציפיות של כל הצדדים המעורבים, ולהבטיח כי ההורים והיילוד לא יקופחו באופן בלתי הוגן על ידי שינויים משפטיים שחלו לאחר האירוע. גישה זו מתיישבת עם עקרון "האמת והיציבות", המעריך את טוהר המידות של מערכת המשפט ואת הסתמכותם הסבירה של בעלי העניין בה. לפיכך, תביעת היילוד, לרבות תביעת ההורים לתגמולים, תיבחן על פי החקיקה הקודמת, תוך החלת הפסיקה החדשה באופן פרוספקטיבי על מקרים עתידיים. כמו כן חויבו הנתבעים לפצות את התובעים בגין שכר טרחתם בסך 10,000 ₪.