בש"א 2122/05

תקציר

המקרה של בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מפעלי ירושלים בע"מ ואח' נסוב סביב בעלות על עשר סוויטות במלון שנבנה על נכס ממושכן המשיבים, לרבות מפעלי ירושלים בע"מ (בפירוק), אנשים הקשורים לחברה והכונס הרשמי, טוענים כי רכשו את הסוויטות ומבקשים להכיר בזכויותיהם בנכסים. בנק דיסקונט לישראל בע"מ, העותר, טוען כי טענות המשיבים אינן תקפות. הבנק הוציא מכתבים המפרטים את התנאים להחרגת כל סוויטה מהמשכנתא, כולל תשלום מלא של מחיר הרכישה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי המשיבים לא עמדו בתנאים אלה ולפיכך המשכנתא נותרת כפופה. השופטת, בהחלטה מקיפה, דוחה את טענות המשיבים וקובעת כי החוזים שהציגו המשיבים הם פיקטיביים ואינם מחייבים מבחינה משפטית. בנוסף, בית המשפט קובע כי המשיבים לא שילמו את מלוא התשלום עבור הסוויטות, בניגוד לטענותיהם. מהראיות עולה כי ההעברות לחשבונות החברה היו תנועות סיבוביות ללא הפקדת כספים בפועל. משכך, פוסקת השופטת לטובת הבנק וקובעת כי למשיבים אין זכויות תקפות בתביעות. מכתבי ההדרה מהבנק נחשבים פסולים בשל אי עמידה בתנאים שצוינו. כמו כן, השופט מורה על מחיקת הערות אזהרה שנרשמו לטובת המשיבים ומורה למפרקים שלא לשמור כספים מתמורת מכירת המלון להבטחת זכויותיהם הנטענות של המשיבים. עם זאת, בית המשפט מורה על שמירת סכום מסוים, כ-426,938 דולר, עם ריבית למשיבים 2 עד 7, תוך הכרה בחלק מהתשלומים המתועדים, אם כי אינם קשורים בהכרח לרכישות הסוויטה. ההחלטה מתייחסת גם למעמדו של הבנק כנושה מובטח ודוחה את טענות המשיבים בדבר מעלליו הנטענים של הבנק. המשיבים חויבו במשותף לשלם לעותר שכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק דין ארוך זה מנתח בקפדנות את הטיעונים והראיות, ובסופו של דבר מעדיף את עמדת הבנק ומחזק את תוקף המשכנתא על פני הסוויטות.